ע"ש 49/96

תקציר

המבקשת, חברה משכנת העוסקת בבנייה, מבקשת לאשר את החוזה האחיד הנהוג עם לקוחותיה ולוודא שאין סעיפים מפלים. לאחר שני שימועים, החברה והלקוחות הסכימו על רוב הסעיפים שבמחלוקת, למעט סעיף סמכות השיפוט וטופס העברת הזכויות. בית המשפט מצא כי ללא סייגים, סעיפים מסוימים עלולים להטעות לקוחות. כך למשל, סעיף 3ג העוסק באיחור במסירת החזקה עלול לשנות את המועד הקבוע בחוזה, ולהוביל לעמימות. בית המשפט הציע להוסיף סייגים כדי להפוך את מאמצי החברה לסבירים ולהאריך את המועד רק בתוך המועד המקורי. גם סעיף 4ג, כפי שתוקן על ידי החברה, הטעה, ובית המשפט הציע שינויים להבהרת זכויות הרוכש. התנאים להארכת מועדי ביצוע החוזה בסעיף 4ה צריכים להיות מצטברים, לרבות הן גורמים שאינם בשליטת החברה והן אירועים בלתי צפויים בעת החתימה. בית המשפט המליץ לשנות את נוסח סעיפים 5ד ו-6ד כדי להבהיר בקשות תיקון ודרישות רישום. כמו כן, היא תיקנה את סעיפי הרישום ותשלום הבטחונות (סעיפים 13ג) כדי להגן על הלקוחות מפני חיובים בלתי צפויים ולהבטיח שדרישת החברה לתשלום תהיה סבירה. סעיפים 15ב ו-15ג, שעניינם אחריות החברה למתקנים משותפים ולפטור מעלויות דלק, נחשבו מפלים ויש לתיקונם כך שיגבילו את אחריות החברה רק לליקויים הנובעים לאחר מסירת הנכס. בית המשפט גם ערך שינויים בסעיפים הנוגעים לפגיעה בקונה (16ד), תשלומי צד ג' (19א) וביטול חוזה (21ד), כדי להבטיח את הגנות הקונה. בעקבות כלנית השרון השקעות, קבע בית המשפט כי על הרוכש לקבל ריבית על הכספים שהוחזרו לאחר הביטול (סעיף 21ד). סעיף השיפוט הייחודי (סעיף 27) הוגדר כבלתי סביר ומגביל, ויש להסירו, כדי לאפשר ללקוחות לבחור בערכאות קרובות יותר למקום מגוריהם. המבקש נדרש להסיר או להבהיר מספר סעיפים בחוזה בתוך 30 יום, לרבות אלה הקשורים לתשלומי ריבית (סעיף 26) והיקף ייפוי הכוח (סעיף 38). בית המשפט קיבל את עמדת המבקש בעניין טופס העברת הזכויות, כל עוד לא נעשה בו שימוש כדי לעקוף את פסק הדין. ככלל, פסק הדין נועד להגן על הלקוחות מפני מלכודות פוטנציאליות בחוזה האחיד, ולהבטיח בהירות, סבירות וחוקיות. על המבקש ליישם שינויים אלה לצורך פסק דין סופי המאשר את החוזה.