ת"א 62545-01-17

תקציר

התובעת, מבוטחת, תבעה את חברת הביטוח הנתבעת לתגמולי ביטוח תאונות ספורט לאחר שאיבדה את יכולתה לעבוד בעקבות תאונה. התובעת טענה כי הפוליסה, שהגבילה את תקופת הפיצוי ל-104 שבועות, אינה חוקית משום שהיא מפרה את חוק הספורט ותקנותיו, שלא קבע במפורש הגבלה כזו, וביקשה פיצויים עד מותה או גיל פרישתה. בית המשפט קבע, כי טענת התובעת בדבר אי חוקיות הפוליסה לא נאמרה במפורש בכתבי הטענות, דבר שהיה עלול לפגוע ביכולתה של הנתבעת להתגונן. השופט ציין כי חוק הספורט ותקנותיו לא מנעו קביעת מגבלה על תקופת הפיצוי בפוליסה וכי פרשנותו של התובע אינה סבירה. לפיכך התקבלה מגבלת 104 השבועות בפוליסה. בנוסף, בחן בית המשפט טענות נוספות שהעלתה התובעת, לרבות אי מסירת הפוליסה, ומצא כי הן אינן מצדיקות הפרת מגבלות הכיסוי בפוליסה. השופטת קבעה את תקופת אי הכושר של התובע לעבוד וחישב את תגמולי הביטוח בהתאם, שהסתכמו בסך 15,129 שקל, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין והוצאות בסך 11,000 ₪. בסיכומו של דבר, פסק השופט לטובת חברת הביטוח הנתבעת, ופסק לתובעת חלק בלתי נפרד מתגמוליה הנטענים, תוך שהוא שוקל גם את טענותיה הנגדיות של הנתבעת ומוצא אותן בלתי משכנעות.