LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ברע"פ 31945-07-26

החלטה עליון

📋
מספר הליך31945-07-26
📂
סוג הליךברע"פ
📅
תאריך22 ביולי 2026
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםשלמה לוקר נ. מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםעופר גרוסקופף

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט העליון בתיק רע"פ 31945-07-26 (כבוד השופט עופר גרוסקופף): ### **מבוא** החלטה זו עוסקת במתח המובנה שבין הצורך בהגנה על שלום הציבור (בפרט בעבירות נשק ואלימות במשפחה) לבין עקרון המידתיות במעצר. בית המשפט העליון בחר להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, אשר החמיר עם המבקש והורה על מעצרו עד תום ההליכים, והשיב על כנה את החלטת בית משפט השלום לשחררו לחלופת מעצר. ### **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **מבחן "המסוכנות האינדיבידואלית":** החלטה זו מדגישה כי גם בעבירות שנתפסות כחמורות (החזקת נשק שלא כדין), על בית המשפט לבחון את המסוכנות לא כקטגוריה גנרית, אלא ככזו הנגזרת מנסיבותיו הייחודיות של הנאשם. בית המשפט ייחס חשיבות מכרעת לשלושה נדבכים: * **העדר עבר פלילי:** היותו של המבקש "אדם מן היישוב" מהווה משקל נגד משמעותי למסוכנות הסטטוטורית. * **נסיבות החזקת הנשק:** בית המשפט קבע כי העובדה שהנשק הוחזק משך שנים ארוכות ובידיעת המתלוננת, מעידה על כך שלא מדובר בהתחמשות לצורך ביצוע העבירה (אלימות), ובכך פחתה המסוכנות הקונקרטית. * **פרופיל אישי:** גילו של המבקש (67) ומצבו הבריאותי והנפשי כניצול אירועי השבעה באוקטובר מהווים שיקולים הומניטריים המטים את הכף לטובת חלופת מעצר. 2. **עליונות עקרון המידתיות:** בית המשפט חוזר על הכלל המשפטי לפיו מעצר מאחורי סורג ובריח הוא "מוצא אחרון". המסר העולה מהפסיקה הוא שככל שקיימת חלופת מעצר (במקרה זה, חלופה שיקומית ב"בית נועם") המסוגלת לאיין את המסוכנות, חובה על בית המשפט להעדיפה על פני כליאה, במיוחד כאשר מדובר באדם שטרם הורשע (חזקת החפות). ### **חידושים ודגשים משפטיים** * **שילוב בין נסיבות לאומיות לשיקולים פליליים:** החידוש בהחלטה נעוץ בהתחשבות המפורשת במצבו הנפשי של המבקש כתוצאה מאירועי השבעה באוקטובר. בית המשפט אינו מתעלם מהקשר המציאותי-לאומי של הנאשם, ורואה בו גורם רלוונטי להערכת מסוכנותו ולבחינת יכולתו להשתלב בחלופה טיפולית. * **העדפת "חלופה שיקומית" על פני "חלופת מעצר פסיבית":** בית המשפט מעדיף באופן מפורש מוסד שיקומי ("בית נועם") על פני חלופה ביתית רגילה. הגישה המשפטית כאן היא ששיקום אקטיבי עשוי להפחית את המסוכנות בטווח הארוך בצורה טובה יותר מאשר מעצר בית בלבד, תוך התחשבות בכך שהמבקש כבר שהה תקופה ממושכת במעצר (כחצי שנה). * **ריחוק גיאוגרפי כאמצעי מניעה:** בית המשפט רואה במיקום הגיאוגרפי של החלופה (הרחקה ממקום מגורי המתלוננת) נדבך הכרחי למתן אמון בחלופה, ובכך הוא מאשר את השימוש ב"הרחקה" ככלי משפטי לאיזון בין זכויות החשוד להגנת הציבור. ### **סיכום** ההחלטה משמשת תזכורת לכך שגם בתיקים המערבים אלימות במשפחה ונשק, עקרון המידתיות עומד על כנו. בית המשפט העליון מאמץ גישה אנושית המעניקה משקל לשינוי נסיבותיו של הפרט (מצב נפשי וגיל) ולטיב הראיות (החזקה ארוכת שנים ללא כוונת זדון ראשונית), ומציב את המעצר בבית כלא כאמצעי שריר וקיים רק כאשר כל יתר האפשרויות הטיפוליות מוצו או אינן בנמצא.

ברע"פ 31945-07-26 שלמה לוקר נ. מדינת ישראל, עליון (22.7.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית