דב"ע נו/142 - 3

תקציר

במקרה של יוסף חסון נגד קאסם סמרי ואחרים, השאלה העיקרית הייתה האם יש לחייב תובעים המתגוררים בשטחים אוטונומיים להפקיד ערבות כתנאי לשמיעת טענותיהם. רשם בית הדין האזורי בתל אביב דחה תחילה את בקשת המערערת לחייב את המשיבים להפקיד ערבות, החלטה שאושרה על ידי בית המשפט המחוזי. ההיבט הקריטי היה היותם של המשיבים תושבי שכם, שהפכה בעקבות הסכמי אוסלו לחלק מהאוטונומיה הפלסטינית. מבחינה היסטורית, בית משפט זה קבע כי תובעים מאזורים אוטונומיים, כמו תושבי חוץ, צריכים לספק ביטחון לכיסוי הוצאות פוטנציאליות שנגרמו לנתבעים, תוך הד לפסיקות דומות קודמות. בית הדין הדגיש את הצורך לאזן בין זכויותיהם של העובדים הזרים, המאפשרים להם להגיש תביעות לגיטימיות, לבין הנטל הכלכלי הפוטנציאלי על מעסיקים ישראלים. משכך, התקבל הערעור, וחייב את המשיבים להפקיד 1,000 ₪ כל אחד כתנאי מוקדם להמשך הטיפול בתביעתם, תוך הכרה באי יכולתם של התובעים בעבר לעמוד בהתחייבויותיהם הכספיות ובסיכוי הקלוש של המערערת להשבת הוצאות. על אף היותם מיוצגים באופן עצמאי בשל אילוצים כספיים ונעדרו במהלך הערעור, פסק הדין הורה למשיבים להשתתף בהוצאות התביעה בסך 4,000 ₪.