ע"ו 58476-02-20

תקציר

עניינו של פסק הדין בערעור על ההחלטה להמיר צו אשפוז למשיב חולה נפש בצו טיפול במרפאה. המשיב, הסובל מסכיזופרניה ובעל עבר של עבירות מין, אושפז במקור בשנת 2012 בגין מעשה מגונה בקטינים. הערר נועד להפוך את החלטת הוועדה להעבירו למסלול טיפולי במרפאה. עם זאת, השופט דוחה את הערעור ומוצא את החלטת הוועדה סבירה. הם מדגישים כי הוועדה שוקלת את כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות מצבו הנפשי והגופני של המשיב והסיכון לציבור. השופטת מציינת את המסע הקשה של מאושפזים בכפייה ואת הצורך לאזן בין ההגנה על החברה לבין חירותו של החולה. הכרעת הדין מכירה בחומרת פשעיו של המשיב, אך מדגישה כי הסיכון הציבורי ממוזער בשל מגבלותיו הגופניות וזמינותו של בית אבות מתאים. בנוסף, מוסיף השופט תנאים להחלטת הוועדה, בהם בדיקות חודשיות והגבלה על יציאה מבית האבות ללא ליווי. פסק הדין נועד לאזן בין האינטרסים של החברה לבין חירותו של המשיב, ולהבטיח את הטיפול והמעקב הנאותים של האחרון מחוץ לבית החולים.