בג"צ 1262/06

תקציר

במקרה הנדון טענו המשיבים כי יש לדחות את העתירה המערערת על מינוי חבר ועדה משום שחוק הבחירות לכנסת אינו פוסל במפורש אנשים בעלי עבר פלילי מכהנים בוועדת הבחירות, אלא רק פוסל שרים ובעלי תפקידים ספציפיים. הם הדגישו כי יש לתת שיקול דעת לסיעה הפוליטית הבוחרת נציגים וציינו כי העבירה הקלה של המשיב לא מנעה ממנו לכהן בכנסת. למרות טענות אלה, בחן בית המשפט את טענת השיהוי, בהתחשב בעיכובים בהגשת העתירה, שאכן התרחשו על פני תקופות משמעותיות. עם זאת, בשל העניין הציבורי המשמעותי בטוהר הבחירות ובשלטון החוק, מצא בית המשפט לנכון לבחון את העתירה לגופה. היא ציינה כי למשיב, שהורשע בהפרת אמונים, עבר פלילי רלוונטי שהיה צריך להישקל בעת קביעת זכאותו לוועדה. הדבר נעוץ ברעיון שעובדי ציבור משמשים נאמני הציבור, וטוהר המידות שלהם הוא בעל חשיבות עליונה. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי סיעת ש"ס פעלה שלא כדין בכך שלא ביטלה את מינוי המשיב, שכן המשך כהונתו בוועדה עלול לפגוע באמון הציבור. בית המשפט קבע כי מינויו של המשיב, מר אבידן, לוועדת הבחירות המרכזית בטל בשל הרשעתו, וגם בחירתו כסגן יו"ר בוטלה. בית המשפט הדגיש את חשיבות השמירה על טוהר הבחירות ואמון הציבור, תוך גבירת שיקול הדעת הסיעתי בהקשר זה. ההחלטה התקבלה על ידי השופטים מ' נאור, א' חיות והנשיא א' ברק, והביאה לשלילת חברותו של מר אבידן בוועדה.