בג"צ 1755/21

תקציר

במקרה זה ביקשו העותרים סעדים רבים הנוגעים לחיסון הקורונה של פייזר, בטענה להפרות של קוד נירנברג, החוקים והתקנות הישראליים, ודרשו צעדים כגון עצירת הפצת החיסונים, ביטול הסכמים עם פייזר ומתן מידע חלופי לטיפול. הם גם קראו לבטל את הנחיות משרד הבריאות שלטענתם לחצו על אזרחים להתחסן או להיבדק באופן סדיר, וקראו לזכות הבלתי מוגבלת לסרב לקבל טיפול רפואי מבלי לעמוד במגבלות במרחב הציבורי או המקצועי. עם זאת, בית המשפט דחה את העתירה על הסף, תוך שהוא מדגיש כי היא משלבת באופן פסול סוגיות משפטיות נפרדות, המחייבות בחינה פרטנית וקבלת החלטות, תוך שהוא מצטט תקדים מבג"ץ 5682/20 קוביצקי נ' שר הפנים. בית המשפט הדגיש כי העתירה נעדרת תשתית משפטית מגובשת, שכן הטענות בדבר תוקפו החוזי של ההסכם בין ישראל לפייזר נבדלות מאלו הנוגעות להסכמה מדעת ולטיפולים אלטרנטיביים לכאורה. בנוסף, בית המשפט הטיל ספק במהימנות הטענות העובדתיות של העתירה, וציין כי הן מבוססות על מקור אנונימי ונתונים לא מאומתים, והביע חשש ממסגור מאמץ החיסון העולמי על ידי העותרים כניסוי בלתי מוצדק. בסופו של דבר, העתירה נדחתה מבלי להתעמק בטענותיה המהותיות, ולא חויבו בהוצאות בשל היעדר תגובה מבוקשת, תוך ציון מועד הדחייה ליום 15.3.2021.