רע"א 7919/06

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לערעור על סיווג נכות לפי הדין הישראלי. המבקש, שהוכר כנכה עקב כאבי פיקות ברכיים, ביקש אחוזי נכות גבוהים יותר מאלה שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית העליונה. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה את ערעורו הראשוני של המבקש, והביא את המבקש לבקש רשות ערעור על החלטה זו בפני ערכאה גבוהה יותר. בקשת רשות ערעור זו התקבלה, והמקרה טופל כערעור. הערעור ערער על סיווגו של המבקש את נכותו של המבקש על פי תקנה 35(4)ב', המזכה אותו בשיעור נכות של 5% בגין הפרעה קלה ללא ממצא אובייקטיבי. תחת זאת, טען המבקש כי היה מקום להחיל את תקנה 35(4)ג, המעניקה שיעור של 10% להפרעה קלה עם ממצא אובייקטיבי. כבוד השופט ס' דותן, שנתן את פסק הדין, הסכים כי על הוועדה הרפואית להתייחס במפורש לסיווג הנכות של המבקש. דותן הדגיש את חשיבות ההנמקה בהחלטות, במיוחד כאלה המבוססות על ממצאים רפואיים. מאחר שהחלטות הערכאות הנמוכות לא סיפקו הסבר ברור, התקבל הערעור, והתיק הוחזר לוועדה הרפואית העליונה להחלטה חדשה. לפסק דין זה השלכות על הבנתם של אנשים עם מוגבלות את ההחלטות המשפיעות על זכויותיהם ועל היכולת לבחון אותן באופן ביקורתי. המשיב חויב לשלם למבקש שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.