ת"א 8636-11-21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את התביעה נגד הנתבע על הסף בהתבסס על שתי טענות מרכזיות. ראשית, באשר לעילה החוזית, קיומו של סעיף שיפוט ייחודי בהסכם ההשקעה שנחתם בין התובעים לבין חברה זרה קובע כי לבתי המשפט של הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין סמכות שיפוט בלעדית ליישב סכסוכים הנובעים מהחוזה. בית המשפט מכיר בכך כסעיף מכריע וחד משמעי, למרות היעדר אמירות שוללות בדבר סמכותם של בתי משפט אחרים. שנית, במישור הנזיקי, בית המשפט מוצא כי ישראל אינה פורום ראוי לדון בתביעה, שכן מרבית הזיקות נוטות בבירור לפורום הזר – קפריסין. בית המשפט מגיע למסקנה זו לאחר ששקל שלושה מבחנים: לאיזה פורום יש הכי הרבה קשרים לסכסוך; מהן הציפיות הסבירות של הצדדים לגבי מקום ההתדיינות; ואילו שיקולים ציבוריים מונחים על כף המאזניים. הציפיות הסבירות של הצדדים, במקרה זה, מתייחסות להסכם ההשקעה החתום המכיל סעיף שיפוט זר, המעיד על הסכמתם להתדיין בבתי המשפט בצפון קפריסין. יתר על כן, ספק אם בית המשפט בישראל יכול בכלל להרים את מסך ההתאגדות של חברה זרה או להטיל על הנתבע אחריות אישית למעשיו בתוכה. התובעים חויבו לשלם לנתבעת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך של 11,700 ₪, כאשר הפרשי הריבית וההצמדה יצטברו מהמועד הנוכחי ועד למועד התשלום בפועל. החלטה זו היא סופית, בהיעדר שני הצדדים.