תמ"ש 21631-08-10

תקציר

לאחר שנתן לאם הזדמנות מספקת להציג ראיות לטענותיה ולהוכיח את הוצאות בנה הקטין, מוצא בית המשפט כי תצהירה ועדותה אינם שלמים ואינם מספקים. השופט אינו משתכנע מטענותיה של האם בדבר שכרו הגבוה של האב, ומוצא אותו גלוי וכנה לגבי שכרו בפועל, דבר המשתקף בתלושי שכרו. לפיכך נקבע כי הכנסותיו של האב עומדות על 5,500 שקל נטו לחודש. האם לא הוכיחה כי צרכי הילד חורגים מהחלטת המזונות הזמנית בסך 1,100 ₪ לחודש, ואינה מספקת ראיות רבות להוצאות מלבד קבלות בודדות. טענותיה להגדלת הוצאות, כגון רכישת בשר וחיתולים, אינן מתקבלות. השופט מורה לאב לשלם 1,100 שקל בחודש עבור צרכיו החיוניים של הקטין. באשר לשכר דירה, תרומתה של האם נקבעת על 800 שקלים בחודש, בהתאם לשכר הדירה של דירתה החדשה ולזכאותה לסיוע בדיור. לגבי הוצאות המעון, האם הייתה צריכה לבקש הנחות או סבסוד, והשופט מתאים את תרומת האב בהתאם, וקובע אותה על 700 שקל בחודש. סכום זה יישאר עד שהילד יגיע לגיל שלוש ותוכניות ממשלתיות יבטלו את חיובי מעונות היום. מכאן ואילך ישלם האב 200 שקלים נוספים עבור הוצאות צדקה ודמי טיפול, ומחצית מהוצאות החינוך במהלך תקופת הלימודים. סך המזונות החודשיים נקבע על 2,600 ש"ח עד יום הולדתו השלישי של הילד, ו-2,100 ש"ח לאחר מכן, לא כולל הוצאות גן או מעון. האב יכסה גם מחצית משכר הלימוד והספרים של הקטין בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים, ואת מלוא עלותה של כיתה אחת בחודש (עד 200 ₪). האם אחראית לתשלומי חינוך חובה במהלך התיכון. דמי המזונות יימשכו עד שהקטין יגיע לגיל 18 או יסיים את לימודיו התיכוניים, לפי המאוחר. לאחר מכן היא תצטמצם לשליש במהלך שירותה הצבאי. דמי המזונות צמודים למדד המחירים לצרכן וישולמו מדי חודש, בנוסף לקצבת הילדים. שני ההורים אחראים להוצאות הבריאות החריגות של הקטין. בהתחשב בטענותיה המוגזמות של האם ובהיעדר ראיות חדשות, השופט אינו פוסק לאף צד הוצאות משפט.