ע"א 6117/97

תקציר

עמותת משפחות שארגנה בנייה משותפת בכרמיאל ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לדחות את תביעתה נגד מינהל מקרקעי ישראל. האגודה ביקשה לקבל החזר של חלק מאגרות הפיתוח הכלליות ששילמו, וכן פיצוי בגין עיכובים באכלוס יחידותיהם בשל אי ביצוע עבודות פיתוח על ידי מינהל מקרקעי ישראל. האגרות המדוברות שולמו על בסיס תב"ע קודמת שייעדה את הקרקע למגורים. העמותה ביקשה לשנות את התוכנית, ורשות מקרקעי ישראל הסכימה לכך, ולהוסיף שבילי גישה ציבוריים, חניונים וגינות. התוכנית החדשה צמצמה את שטח המגורים הזמין לפיתוח. העמותה טענה כי כתוצאה מהשינוי, שיזמה רמ"י, יש להפחית את היטלי הפיתוח ולשאת בעלות השטחים הציבוריים החדשים. השופטים אישרו את החלטת בית המשפט המחוזי, וקבעו כי חובות האגודה נקבעו כאשר הומלץ על הקרקע לפיתוח על פי התב"ע המקורית. כמו כן, נמצא כי האגודה ידעה שהתכנית המקורית מחייבת פיתוח פנימי של דרכי גישה וגינון, אך לא התנגדה לתשלום דמי הפיתוח. השופטים הסכימו כי שינוי התב"ע נעשה ביוזמת האגודה מטעמי נוחותה וכי הסכמת רמ"י לשינוי אינה משמעה חובה להפחית אגרות או לפתח את השטחים הציבוריים. ערעור העמותה נדחה, והם חויבו לשלם הוצאות בסך 15 אלף שקל.