ע"א 3656/99

תקציר

במקרה של בנק שמימן רכישת ברזל באמצעות אשראי דוקומנטרי, מצא בית המשפט העליון עמיל מכס, טרנסקלל, אחראי חלקית לשחרור הסחורה ללא שטרי המטען המקוריים הנדרשים, וכתוצאה מכך אובדן ביטחונות לבנק. הנושא התעורר כאשר הטובין שוחררו שלא כדין מהמכס בישראל מבלי שהיבואן הציג את שטרי המטען המקוריים, כנדרש בתקני הסחר הבינלאומיים. לאחר מכן הפך היבואן לחדל פירעון, מה שגרם לבנק לתבוע את הצדדים המעורבים בגין ההפסד. בית המשפט בחן את תפקידו של עמיל המכס, שהיה מודע להסדר החריג בין סוכן האונייה, מ.א.ר., לבין היבואן, לשחרור המטען על בסיס כתב ערבות במקום שטרי המטען. מדובר ברשלנות, שכן הברוקר לא עמד בסטנדרטים מקצועיים ולא צפה את הסיכון לבנק. בנוסף, בית המשפט בחן האם מעשיה של טרנסכלל מהווים גם גניבה, שכן היא אפשרה העברת טובין שלא כדין. בית המשפט הגיע למסקנה כי בעוד שמ.א.ר נשאה באחריות רבה יותר לתכנון השחרור הפסול, טרנסכלל אינה פטורה לחלוטין ועליה לכסות 25% מהנזקים. ההחלטה הדגישה את ההקפדה על נורמות הסחר הבינלאומיות ואת ההשלכות של הפרת פרוטוקולים אלה. הערעורים הובילו לקבלה חלקית, תוך שינוי החבות כך שתשקף את אשמתה הגדולה יותר של מ.א.ר. פסק הדין מהווה תזכורת מכרעת לחשיבות השמירה על נהלים מוסדרים בתחום השילוח הבינלאומי ולהשלכות המשפטיות של אי עמידה בכך.