LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

רת"ק 17975-11-21

פסק-דין מחוזי תל אביב

📋
מספר הליך17975-11-21
📂
סוג הליךרת"ק
📅
תאריך3 בינואר 2022
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזתל אביב
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםקיי.אס.פי. מחשבים אילת - הטיילת בע"מ נ. יובל הזז
👨‍⚖️
שופטיםאביגיל כהן

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **תיאור המקרה:** המקרה עוסק בערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות. המשיב (התובע במקור) רכש טאבלט מחברת KSP, לאחר שראה פרסום באתר האינטרנט של KSP אודות מבצע הכולל אוזניות אלחוטיות ותוכנת אופיס. לטענת המשיב, הוא הוטעה שכן המבצע הסתיים במועד מוקדם יותר ולא קיבל את ההטבות. KSP טענה כי מדובר בטעות בתום לב, וכי ההטבה ניתנה על ידי היבואן הרשמי (סאני), אשר שינה את תנאי המבצע. בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי אכן הייתה הטעיה צרכנית, חייב את KSP בתשלום עבור האוזניות והתוכנה, וכן בפיצויים לפי חוק הגנת הצרכן. בית המשפט המחוזי (השופטת אביגיל כהן) נתן רשות לערער, דן בבקשה כבערעור, וקיבל אותו חלקית. **עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים:** 1. **פרשנות ויישום חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981:** * **איסור הטעיה (סעיף 2(א) לחוק):** בית המשפט המחוזי דן בהרחבה בעילת ההטעיה לפי סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן. הוא מדגיש כי ההטעיה יכולה להיות במעשה (הצהרה כוזבת, מצג שווא) או במחדל (אי-גילוי פרטים שיש חובה לגלותם). החידוש המשמעותי כאן, כפי שמצוטט מפסק דינה של השופטת טובה שטרסברג-כהן, הוא שהאיסור על הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן הוא רחב יותר מאשר בדיני חוזים. **האיסור חל על כל דבר "העלול להטעות צרכן", גם אם הצרכן לא הוטעה בפועל.** הדבר נועד להגן על הצרכן במקרים בהם הפרסום או המצג מטעה, גם אם לא הייתה כוונה ספציפית להטעות את אותו צרכן מסוים. * **הוכחת הטעיה:** בית המשפט מפרט את שלושת היסודות הנדרשים להוכחת הטעיה צרכנית: (1) הפרת איסור ההטעיה על ידי העוסק; (2) נגרם נזק לצרכן; (3) קשר סיבתי בין ההפרה לנזק. * **יסוד ההטעיה – מצג שווא ואי-גילוי:** בפסק הדין נקבע כי עצם השארת פרסום מבצע באתר האינטרנט של KSP לאחר שהמבצע הסתיים מהווה הטעיה. הדבר עולה בקנה אחד עם עקרון הפרסום המטעה. בית המשפט מוסיף כי **די בכך שהיה על הנתבעת לדעת שהמבצע בזמן הרכישה כבר לא היה בתוקף**, גם אם לא ידעה זאת בוודאות מוחלטת. עיקרון זה מרחיב את האחריות של עסקים לכלול גם את חובת הבדיקה והעדכון המונעת פרסום שגוי. * **פיצויים לדוגמא (סעיף 31א לחוק):** בית המשפט המחוזי מחדש בהתייחסו לסמכות פסיקת פיצויים לדוגמא. הוא קובע כי **הסמכות היחידה לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק במסגרת חוק הגנת הצרכן היא סמכות פסיקת "פיצויים לדוגמא" מכוח סעיף 31א לחוק.** עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי בית המשפט לתביעות קטנות שגה בכך שלא פירט כיצד המקרה נופל בגדר התנאים המנויים בסעיף 31א, ולכן **לא היה מקום לפסוק פיצויים לדוגמא ללא הוכחת נזק**. זהו חידוש משמעותי, שכן הוא מגביל את השימוש בסעיף 31א ודורש הצדקה ברורה לשימוש בו. הוא גם מצמצם את הפסיקה של פיצויים ללא הוכחת נזק, ומחזיר את הדגש לצורך בהוכחת נזק ממשי, אלא אם כן מתקיימים התנאים הספציפיים לפסיקת פיצויים לדוגמא. 2. **הבחנה בין אחריות המוכר לאחריות היבואן:** * הפסיקה מדגישה כי KSP (המוכר) פעלה על בסיס הסכמות עם היבואן (סאני). עם זאת, נקבע כי KSP אחראית להטעיה שנעשתה על ידה, אף אם נבעה ממידע שמקורה ביבואן. הדבר מחזק את העיקרון של **אחריות ישירה של המוכר כלפי הצרכן** בגין כל מצג שהוא מציג, גם אם המידע לא מקורו בו ישירות. 3. **חובת תום הלב ותיקון עוולות:** * KSP טענה לפעולה בתום לב. בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי הייתה הטעיה. בית המשפט המחוזי, על אף שביטל את הפיצויים לדוגמא, עדיין חייב את KSP בתשלום עלות האוזניות והתוכנה (747 ₪), שהיא עלות הנזק הממשי שנגרם למשיב. ההתערבות בפיצויים לדוגמא אינה מבטלת את העובדה שנגרם נזק, אלא מתייחסת לאופן פסיקת הפיצוי. * ההצעה של KSP לתקן את העוולה (לספק את ההטבה בתוספת 100 ₪) נדחתה על ידי המשיב. בית המשפט המחוזי אינו מכריע בשאלה האם הסירוב של המשיב היה סביר, אלא מתמקד באחריותה של KSP. 4. **היקף ההתערבות של בית המשפט המחוזי בפסקי דין של תביעות קטנות:** * בית המשפט המחוזי מבהיר כי התערבותו בפסקי דין של תביעות קטנות היא חריגה. היא נעשית לא רק במקרים של שאלות עקרוניות, אלא גם כאשר **"נפלה טעות גלויה ובולטת בממצא עובדתי או ביישום הדין"**. במקרה זה, נקבע כי חלה טעות גלויה ביישום הדין הנוגע לפיצויים לדוגמא, ולכן הצדיק הדבר התערבות. 5. **נטל ההוכחה:** * בנוגע לדרישה של KSP להציג אסמכתאות לתשלום ששילם המשיב עבור האוזניות והתוכנה, בית המשפט המחוזי קבע כי **בית המשפט לתביעות קטנות לא היה חייב לצרף אסמכתא** לצורך קביעתו, שכן הוא התרשם מעדויות הצדדים ומכלל הראיות. הדבר מדגיש את גמישות הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות ואת יכולתו להסתמך על התרשמות מהעדויות גם ללא הוכחות פורמליות. **סיכום עיקרי הפסיקה:** * **אישור ההטעיה:** בית המשפט המחוזי אישר את קביעת בית המשפט לתביעות קטנות כי אכן הייתה הטעיה צרכנית על ידי KSP, בכך שהמשיכה לפרסם מבצע שפג תוקפו. * **ביטול פיצויים לדוגמא:** בית המשפט המחוזי ביטל את פסיקת הפיצויים לדוגמא (3,000 ₪) מכיוון שבית המשפט לתביעות קטנות לא הראה כיצד המקרה עומד בתנאי סעיף 31א לחוק הגנת הצרכן, המחייב הצדקה ברורה לפסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק. * **אישור פיצוי בגין נזק ממשי:** בית המשפט המחוזי אישר את חיוב KSP בתשלום הסכום ששילם המשיב בפועל עבור האוזניות והתוכנה (747 ₪), תוך קביעה שאין צורך באסמכתאות פורמליות כאשר בית המשפט התרשם מהעדויות. * **הוצאות:** KSP חויבה בתשלום הוצאות משפט בסך 500 ₪ כפי שנקבע בבית המשפט לתביעות קטנות. פסק הדין מדגיש את ההגנה הרחבה על הצרכן במסגרת חוק הגנת הצרכן, אך גם מציב גבולות ברורים לגבי אופן פסיקת פיצויים, במיוחד פיצויים ללא הוכחת נזק, תוך הקפדה על יישום נכון של הוראות החוק.

חקיקה מקושרת

חוק הגנת הצרכןחוק החוזים (חלק כללי)

רת"ק 17975-11-21 קיי.אס.פי. מחשבים אילת - הטיילת בע"מ נ. יובל הזז, מחוזי (3.1.2022)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית