ת"א 42173/05

תקציר

התובע, עו"ד במקצועו, הגיש תביעה להוצאות טרחת עורכי דין נגד הנתבעים, שבבעלותם חלקת אדמה. התביעה מתבססת על פעולותיה של התובעת לקידום שינוי תכנית המתאר שחלה על חלקת הנתבעים, אשר הביאה לקביעת זכויות הבנייה בקרקע. טענת התובעת מתבססת על כתב התחייבות חתום על ידי קודמו של הנתבע, המחייב אותם לכאורה לשלם לתובע 10% משווי החלקה עם שינוי הייעוד. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובעת לא הוכיחה כי החתימה על כתב ההתחייבות היא של קודמו של הנתבעים, ולכן המכתב אינו מחייב אותם. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענתו החלופית של התובע המבוססת על עשייה, וקבע כי התובע זכאי לשכר סביר עבור עבודתו. טענות הנתבעים כי התביעה קצובה בזמן, כי תביעת התובע מבוססת על שיהוי מיותר, וכי התובע כבר קיבל פיצוי הולם בגין עבודתו, נדחו. בית המשפט מצא כי מעשיו של התובע השביח באופן משמעותי את שווי הנכס של הנתבעים, ופסק לתובע 4% משווי החלקה, המסתכם בכ-40,000 ₪, בצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דין.