בג"צ 551/99

תקציר

במקרה הנדון, בחן בית המשפט העליון את חוקיותו של הסדר "הפטור והשמור" בחנויות הדיוטי פרי בנתב"ג, המאפשר לנוסעים לבצע רכישות פטורות ממס, לאחסן אותן ולהשיבן עם חזרתן לישראל ללא חיוב במכס, במכירות או במס ערך מוסף. העותר, המייצג רשת קמעונאית גדולה, ערער על הסדר זה בעילה של תחרות בלתי הוגנת ואכיפה בלתי מספקת של חוקי המס. בית המשפט אישר כי ההגדרה של "חפצים אישיים" לצורך פטור ממס אינה מחריגה פריטים בעלי ערך גבוה אם הם אינם עולים על סף כספי מסוים. בנוסף, למרות שאחסון טובין במחסנים בעלי רישיון פרטי, ולא במחסנים מורשים כלליים, הוגדר כבלתי חוקי, החליט בית המשפט שלא לפרק את ההסדר לאלתר. במקום זאת, היא אפשרה תקופת תיקון של שלושה חודשים לצורך ציות. ההחלטה שיקפה איזון בין התייחסות לעניינים טכניים משפטיים לבין הימנעות משיבוש מיותר. בנושא גביית המיסים קבע בית המשפט כי סביר שהמכס יגבה מיסים בחדר המכס ולא בנקודת מסירת הסחורה. ביקורת האכיפה שהעלה העותר הוכרה אך לא הספיקה להתערבות שיפוטית, שכן הרשויות הפגינו מאמצים מתמשכים להתמודד עם פערי האכיפה. בית המשפט אישר את פסק הדין ממקרה קודם (בג"ץ 4140/95), תוך הכרה במגבלות משאבים באכיפת חוק מלאה. כתוצאה מכך, העתירה לשינוי מיידי נדחתה ברובה, תוך מתן הוראה על התאמות קלות לפרקטיקות הקיימות.