רע"א 8005/08

תקציר

בקשת רשות ערעור על החלטות בעניין בוררות נדחתה ללא צורך בתגובת המשיבים. בית המשפט הדגיש כי ערעורים כאלה ניתנים רק במקרים חריגים הנוגעים לשאלות משפטיות או ציבוריות משמעותיות או כאשר הצדק דורש התערבות. המקרה הנוכחי לא עמד בקריטריונים אלה. זאת ועוד, בית המשפט דחה את הבקשה לגופה, תוך שהוא דוחה את טענת המבקש כי די בחשד סביר למשוא פנים מצד המומחה שמונה לצורך פסילה. היא הדגישה את הצורך להוכיח חשש ממשי למשוא פנים, בדומה לסטנדרטים החלים על מומחים שמונו על ידי בית המשפט. המלצתו המוקדמת של המבקש על המומחה וטענתו המאוחרת למשוא פנים, שהופיעה עשרה חודשים לאחר דו"ח המומחה וכחצי שנה לאחר פסק בוררות חלקי, ערערו את טענתם. בית המשפט ציין כי היה על המבקש להכיר ולחקור את יחסיו המקצועיים של המומחה לפני כן. הגם שנוכחנו בכך שניתן היה לחשוף את האינטראקציות המקצועיות החוזרות ונשנות של המומחה עם גורם אחר, רוזנפלד, אין במחדל זה כדי להוות עילה לביטול פסק הבוררות בשל מעשיו של המבקש עצמו ושיהוי משמעותי. בסופו של דבר, בית המשפט לא מצא ראיות ממשיות למשוא פנים ודחה את הערעור מבלי לפסוק הוצאות, נוכח היעדר חוות דעת של המשיב.