ת"פ 14236-04-12

תקציר

הנאשם הואשם בשני סעיפים של שוד וניסיון שוד שהתרחשו בחודשים אוקטובר ונובמבר 2010. ראיות התביעה כללו את זיהוי האקדח ששימש לביצוע העבירות, מחקרי תקשורת שהציבו את הנאשם בזירות העבירות, נסיבות פציעתו של הנאשם, הודאת הנאשם ואמירותיו המפלילות, קווי דמיון בדרכי ביצוע שתי העבירות ושיקרי הנאשם. ההגנה טענה כי קיים חשוד נוסף, הכחישה את משקל ראיות התביעה והצביעה על מחדלי חקירה. בית המשפט בחן את משמעות טענות ההגנה וקבע כי הודאתו הנטענת של הנאשם אינה אמינה, הסבירות לביצוע על ידי חשוד אחר אינה סבירה ומשקלן של ראיות התביעה חזק. האקדח והכדור שהוצא מגופו של הקורבן הותאמו באמצעות בדיקה פורנזית, הצבת הנאשם בזירות הפשע באמצעות רישומי תקשורת הייתה משכנעת, והדמיון בין שני הפשעים היה בולט. טענות ההגנה בדבר מחדלי חקירה לא היו משכנעות, וראיות התביעה נמצאו אמינות. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנאשם ביצע הן את השוד והן את ניסיון השוד, והוא הורשע בשני הסעיפים.