ת"א 16283-06-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, על בסיס הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי של ההחלטה בבקשה לפסלות שופט** **רקע עובדתי:** הבקשה לפסלות מוגשת על ידי הנתבעת (רדיו ללא הפסקה בע"מ) כנגד השופטת לימור ביבי, בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, במסגרת תביעה שהוגשה על ידי התובעים (שי"ת זהבי בע"מ ונתן זהבי). התביעה עוסקת בהפרת הסכם לכאורה, עקב אמירה פוגענית של התובע 2, שהובילה להשעייתו משידור. התובעים דורשים פיצויים כספיים בסך 2,600,000 ₪. **עילות הפסלות הנטענות:** הנתבעת מבססת את בקשת הפסלות על שתי עילות עיקריות: 1. **החלטה מיום 26.12.2024:** הנתבעת טוענת כי עצם העובדה שהשופטת העלתה מיוזמתה חסר מהותי בתצהירי התובעים (התייחסות לנזק ולקשר סיבתי) מעידה על משוא פנים. לטענתה, העלאת הפגם "מיוזמתו" של בית המשפט יוצרת חשש אובייקטיבי לחוסר הוגנות. 2. **אמירה מיום 23.12.2025:** הנתבעת מצטטת אמירה של השופטת במהלך דיון הוכחות: "אני רק חושבת על כל מה שקרה לנו מאז 2022, ואיך לא צעקת כל הזמן הזה על כל מיני דברים". הנתבעת טוענת כי אמירה זו מבטאת עמדה מוקדמת, פליאה אישית ודעה קדומה ביחס לתובע, בפרט כאשר נוגעת ללב ההליך – השעייתו של התובע משידור. **עקרונות משפטיים רלוונטיים:** 1. **סעיף 77א'(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984:** קובע כי בעל דין רשאי לבקש פסילת שופט אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור "חשש ממשי למשוא פנים". 2. **המבחן האובייקטיבי:** הפסיקה קבעה באופן עקבי כי עילת פסלות אינה מבוססת על תחושה סובייקטיבית של בעל דין, אלא על חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים (ראו פסקי דין רבים, לרבות ע"פ 1479/07 נומדר, ע"פ 5/82 ח"כ אבו-חצירא). 3. **שימור אמון הציבור במערכת השפיטה:** הפסיקה מדגישה כי מטרת דיני הפסלות היא לשמור על אמון הציבור במערכת השפיטה. פסילת שופט היא צעד מרחיק לכת שיש להפעילו במשורה (ע"א 5210/16 פלונים). 4. **העיתוי להגשת בקשת פסלות:** תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, מחייבת הגשת בקשה לפסלות "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת". שיהוי בהגשה עלול להוביל לדחיית הבקשה (עפ"ס 79056-09-25 אברהם אילן). 5. **התבטאויות שופט:** רק במקרים נדירים תצדיק התבטאות של שופט את פסילתו, וזאת כאשר מדובר בהתבטאות "מובהקת ונחרצת המלמדת על 'נעילת דעתו'" (עפ"ס 57730-09-25 פלונית). על בית המשפט לנהוג באיפוק, אך גם להביא בחשבון כיצד בעל דין עשוי לפרש את דבריו. 6. **תפקיד בית המשפט בניהול הליך:** הפסיקה מכירה בזכותו וחובתו של בית המשפט לנהל את ההליך באופן יעיל, למקד את הדיון, להצביע על חולשות בעמדות הצדדים, ואף להציע דרכי פשרה. פעולות אלו אינן מעידות על משוא פנים (ע"א 3065/17 מ.ע.ג.ן יעוץ, ע"א 7176/16 סאמר דכה). **ניתוח ההחלטה והכרעתה:** השופטת דוחה את בקשת הפסלות, תוך ניתוח מפורט של כל אחת מעילות הפסלות הנטענות. **לגבי העילה הראשונה (החלטה מיום 26.12.2024):** * **הצדקת הפעולה:** השופטת סבורה כי העלאת החסר בתצהירי התובעים מיוזמתה היא **התנהלות שיפוטית ראויה** במסגרת חובתה לנהל את ההליך ביעילות, לחסוך זמן שיפוטי, ולמקד את הצדדים בסוגיות מהותיות. היא מפנה לפסיקה (ע"א 3065/17, ע"א 7176/16) הקובעת כי לבית המשפט סמכות וחובה לנהל את המשפט, לגילוי יוזמה, ולהצביע על חולשות בעמדות הצדדים. * **לא חשש אובייקטיבי:** השופטת טוענת כי אין בהחלטה כזו כדי ליצור חשש אובייקטיבי למשוא פנים, אלא להיפך – היא מחזקת את האמון במערכת בכך שהיא מונעת בזבוז משאבים על הליך שתוצאתו ידועה מראש בשל פגם ראייתי. * **שיהוי:** השופטת מציינת כי ההחלטה ניתנה לפני כשנה וחצי, והגשת בקשת הפסלות רק כעת, כשההליך לקראת סיומו, מעידה על **שיהוי משמעותי** שיש בו כדי להוביל לדחיית הבקשה, שכן טענת פסלות אינה "נשק סודי". **לגבי העילה השנייה (אמירה מיום 23.12.2025):** * **הקשר הדברים:** השופטת מפרטת את ההקשר בו נאמרה האמירה – במהלך דיון הוכחות, כאשר נבחנות עדויות התובע אודות הצלחת התוכנית, התקפות עליו, ועמידת הנתבעת לצדו. האמירה נאמרה בתגובה לדברי התובע, ולאחר שהנתבעת עצמה שיבחה את התובע והביעה צער על כך שלא שב לשידור (מובאות ציטטות מתצהירי הנתבעת). * **פרשנות האמירה:** השופטת מפרשת את האמירה כך: * הביטוי "לנו" מתייחס למדינה ולעם, ולא באופן אישי לשופטת. * ההתייחסות לכך שהתובע לא "צעק" במשך זמן רב משקפת את העובדה שאינו משדר, אך גם את דברי הנתבעת שביקשה את שובו לשידור. * האמירה אינה מבטאת עמדה לגופו של עניין או פליאה אישית, אלא **שיקוף** לדברים שנאמרו על ידי הנתבעת עצמה, ולעובדות שאינן במחלוקת (הפסקת השידור). * **השלכות על ההליך:** השופטת מבהירה כי האמירה אינה משקפת עמדה מוקדמת או "נעילת דעת". היא מדגישה כי כל ממצא עובדתי ייקבע אך ורק על בסיס הראיות שיוצגו. * **תגובת התובע וב"כ הנתבעת:** השופטת מציינת כי בזמן אמת, תגובת ב"כ הנתבעת לא הייתה האמירה בעייתית, אלא ציין כי התשובה תינתן במסגרת ההליך. **חידושים והיבטים משפטיים בהחלטה:** 1. **הדגשת תפקיד בית המשפט בניהול הליך:** ההחלטה מהווה דוגמה לגישה מודרנית של בית המשפט, המבקש לנהל הליך יעיל, ממוקד, ולחסוך בזמן שיפוטי. הפסיקה החדשה (תקנות סדר הדין האזרחי) מעניקה לבית המשפט כלים רבים בכיוון זה, והשופטת מיישמת אותם כנדרש. 2. **הבחנה בין חובת הבית משפט ליוזמה לבין משוא פנים:** השופטת מבצעת הבחנה ברורה בין פעולות שמטרתן ניהול הליך יעיל (כמו העלאת חסרים ראייתיים) לבין התנהלות המעידה על משוא פנים. היא מבהירה שפעולות ראשונות אינן יוצרות חשש פסול. 3. **חשיבות ההקשר והשיהוי:** ההחלטה מדגישה את החשיבות של הבנת ההקשר בו נאמרה אמירה, ואת ההשלכות של שיהוי בהגשת בקשת פסלות. שני אלו מהווים עילות לדחיית הבקשה. 4. **פרשנות אמירות שופט:** ההחלטה מספקת דוגמה לאופן בו בית המשפט יכול לפרש אמירות שלו עצמו, תוך התייחסות להקשר, לשימוש בביטויים, ולדברים שנאמרו על ידי הצדדים האחרים. היא מבהירה שאין לפרש כל אמירה כ"נעילת דעת" או עמדה מוקדמת. 5. **חיזוק אמון הציבור:** השופטת טוענת כי פעולותיה, כפי שהוסברו, דווקא מחזקות את האמון במערכת המשפט, בכך שהן מונעות בזבוז משאבים ומביאות להכרעות על בסיס מהותי. **סיכום:** ההחלטה דוחה את בקשת הפסלות באופן משכנע, תוך יישום עקרונות משפטיים מושרשים והלכות עדכניות. היא מדגימה את תפקידו הפרואקטיבי של בית המשפט בניהול הליך, את המבחן האובייקטיבי המחמיר הנדרש לעילות פסלות, ואת החשיבות של עיתוי הגשת טענות והבנת ההקשר. ההחלטה תורמת למראית פני הצדק ומחזקת את האמון במערכת המשפט.