ת"א 1317-05-10

תקציר

עיריית תל אביב-יפו תבעה שלושה נתבעים – מעמים שירותים ואחזקות בע"מ, יצחק שפירא ופישלר סולומוניקה – לביטול רישומן של מספר שכונות לטובתם. העירייה טענה כי שפירא התחמק מתשלום ארנונה ואגרות אחרות הקשורות לניהול החניונים שבתחומה, וצבר חובות של מיליוני שקלים. קודם לכן פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב לטובת העירייה, הטיל אחריות אישית על שפירא והורה לו לשלם חובות בסך 7 מיליון שקל. סולומוניקה הייתה שותפתו של שפירא בנכס הממוקם ברחוב יפת, ושתי זכויותיהם בנכס הועברו לעמידר חברה לאומית לשיכון בע"מ. כשנודע לעירייה על זכויותיו של שפירא בנכס, הם ביקשו למנות כונס נכסים למימוש הנכס, אך נתקלו בחסימה מצד מעמקים, שטענה כי יש לה זכויות בנכס שהבטיחה הלוואה בסך 1.2 מיליון שקל. שפירא התנגד גם הוא, בטענה שיש לו התחייבות לזכויותיה של סולומוניקה. בהמשך ערער שפירא על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובית המשפט העליון קבע כי יש להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי להמשך בחינה. מעמקים ביקשה לדחות את תביעת העירייה בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, בקשה שנתמכת על ידי שפירא וסולומוניקה. בתגובה טענה העירייה כי זכותה לעתור לסעד הצהרתי, גם ללא פסק דין כספי נגד שפירא. עם זאת, בית המשפט דחה את טענת העירייה, בנימוק שהיא אינה בשלה להכרעה שיפוטית. השופטת, אסתר נחליאלי-חייט, הדגישה כי לא מדובר בפסק דין סופי והשאירה מקום לעירייה להגיש מחדש את תביעתה במועד מאוחר יותר. בנוסף, לא נפסקו הוצאות למי מהצדדים, בהתחשב בכך שההליכים היו למעשה בתחילתם.