ע"א 204/20

תקציר

במקרה זה, בית המשפט בחן ניגוד עניינים בהליכי מימוש נכסים, בהתחשב בגורמים כגון טובת ההנאה לקופת הכינוס , פגיעה בצדדים שלישיים, הסתמכות המציעים המקוריים, הגינות ואמון הציבור בהליך. עיקר ההתמקדות הייתה בחשיבות הסופיות בהליכי המכר כדי להבטיח את אמון הציבור ולהפחית את ההרתעה של מציעים פוטנציאליים. עניינה של התביעה במכירת נכס בו אישר בית המשפט המחוזי את המכירה (מיום 6.11.2019) למערערת אשר ציפתה באופן לגיטימי כי ההליכים יסתיימו ללא סיבוך נוסף. עם זאת, המשיבים ניסו להציג הצעה חדשה לאחר אישור זה, בטענה כי יוכלו לעמוד בחובות. בית המשפט הדגיש את הסתמכותה המוצדקת של המערערת, לאחר שכבר הפקידה 50% מהתמורה, וקבע כי אמון הציבור בהליכי מכר הוגנים גובר על הריבית המאוחרת של המשיבים. עוד הודגש בהחלטה כי הנאמן עמד בבדיקת הנאותות בכך שפרסם את המכירה באופן נרחב, ולא התקבלו הצעות אחרות במסגרת הזמן הנקובה, ובכך שמר על שוויון בהליך המכרז. הצעתם המאוחרת של המשיבים לא נמצאה מספיקה כדי לבטל את הסכם המכר, שכן הוא לא הוגש בתוך המועדים שנקבעו וצו הריסת הנכס הפחית את הערכות השווי. הערעור התקבל, תוך שהוא מבטל את החלטת בית המשפט המחוזי לבטל את הסכם המכר, להחזיר את האישור המקורי על כנו ולהורות למשיבים לכסות את הוצאות המערערת. השופטים עמית ווילנר הסכימו וציינו כי המשיבים גילו עניין רק לאחר שהבינו שהוגשה הצעה לגיטימית, ותמכו בהשבת הסכם המכר.