ד"נ 3379/91

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון בערעור אזרחי מס' 654/90, שהרשיע מבקש לפי סעיף 249 לחוק העונשין, לא סותר, ודיון נוסף בתיק נדחה. העילות לדיון נוסף, כמפורט בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט, לא התקיימו. טענת המבקש כי פסק דינו של בית המשפט העליון התבסס על עובדות בלתי מבוססות נדחתה, שכן העילות לדיון נוסף מוגבלות לפסיקות המשפטיות בפסק הדין. עוד טענה המבקשת כי פרשנות המונח "הטרדה" בפסק הדין היא חשובה, חדשנית וקשה. עם זאת, בית המשפט הגיע למסקנה כי הפרשנות מבוססת על פסיקה קיימת ואינה חדשה או מאתגרת. הגדרת ההטרדה שאומצה בפסק הדין נמצאה עולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות של בית המשפט העליון ועם כוונת המחוקק העומדת מאחורי הוראות העונשין הרלוונטיות. זאת ועוד, הנסיבות המתוארות בפסק הדין מהוות בבירור הטרדה לפי הדין הקיים. מאחר שלא הייתה הצדקה משפטית או עובדתית לדיון נוסף, נדחתה הבקשה לדיון נוסף.