ת"א 5841-01-12

תקציר

המבקשים ביקשו לחייב את המשיבים בגין טובין שנרכשו אך לא שולמו עבורם, בסך של 2,761,769 ₪. לצורך הבטחת התביעה, ביקשו המבקשים לעקל את נכסי המשיבים. המבקשים טענו כי המשיבים עסקו במרמה, הזמינו טובין בהיקף חריג מבלי שהתכוונו לשלם עבורם. שיקים שנמשכו על ידי המשיב הראשון לא כובדו בשל חוסר כיסוי. המבקשים חששו מהברחת נכסים ולכן עתרו לעיקול. השופטת הוציאה צו עיקול זמני במעמד צד אחד נגד המשיב הראשון בגין הסכום הנתבע ונגד המשיב השני כערב, אך לא הטילה עיקול על שלושת האחרונים מכוח תפקידם כבעלי מניות וכדירקטורים. המשיבים ביקשו לבטל את הצו, אך לאחר דיון הותיר השופט על כנו את ההחלטה בשל סיכויי ההצלחה של המבקשים והסיכון לאובדן נכסים. השופט הדגיש כי מדובר בממצא מקדמי וכי טענות המשיבים בדבר חוסר תום הלב של המבקשים וקריסתו הכלכלית של המשיב הראשון יידונו בהליכים עתידיים. למבקשים לא נפסקו הוצאות.