סע"ש 32854-06-12

תקציר

התובעת, עובדת שירותי בריאות כללית, תבעה את כללית ושתי קרנות פנסיה, מבטחים וקג"מ, על כך שלא ביטחו אותה בקופת קג"מ, כפי שביקשה. התובעת טענה כי התנהלות הנתבעים מזכה אותה בהצטרפות לקרן קג"מ או בקבלת פיצוי כספי בגין נזקי הצטרפותה לקרן אופטימל. בית המשפט מצא כי התובעת הייתה מודעת בשנת 1998 לכך שהיא אינה מבוטחת בקופת קג"מ וכי העניין חשוב. למרות ידיעה זו, התובעת לא נקטה בצעדים לשינוי הביטוח שלה עד סמוך לפני פרישתה. בית המשפט דחה את טענת התובעת כי הונחה לטפל בנושא רק בסמוך לפרישתה, וקבע כי הדבר אינו סביר. עוד קבע בית המשפט כי כללית לא העבירה את טופס הבקשה של התובעת להצטרף לקרן קג"מ בשנת 1996, אך מחדל זה לא פגע בזכויותיה. המחלוקת המרכזית נסבה לשאלה האם התובעת קיבלה בשנת 2001 מכתב לפיו לא ניתן להעביר את הביטוח שלה לקופת קג"מ. בית המשפט מצא כי התובעת אכן קיבלה מכתב זה וכי כל הצדדים המעורבים היו מודעים לכך שהסכם המשכיות בין קרן קג"מ לבין התובעת דורש אישור מיוחד מנציבות שירות המדינה. עם זאת, אף אחד מהצדדים לא נקט צעדים כלשהם כדי להשיג אישור זה. בית המשפט הטיל על כל אחד מהצדדים אחריות חלקית לאי העברת הביטוח על ידי התובעת ולפיכך אחריות חלקית לנזקיה. באשר לגובה הנזק, הצדדים לא הסכימו על שיעור ריבית היוון ראוי שיוחל. בית המשפט העדיף את הצעת הנתבעים לריבית היוון של 3% וקבע כי סך הנזק עומד על 323,765 ₪ נכון ליום 1.1.2015. בית המשפט מצא את התובע התרשל באופן תורם בשיעור של 25% ולכן אחראי ל-80,941 ₪ מהנזק. יתרת הסכום בסך 242,824 ₪ תשולם שווה בשווה על ידי שלושת הנתבעים: כללית, קג"מ ומבטחים. כל נתבע חויב לשלם לתובע סך של 80,941 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק החל מיום 1.1.2015 ועד לתשלום התשלום. כמו כן נדרשו הנתבעים לשלם לתובע את הוצאותיו בסך 7,500 ₪ כל אחת בתוך 30 יום.