בד"מ 66/21

תקציר

עורך דין ישראלי, המכונה מקבל הפרס, הורשע על ידי לשכת עורכי הדין בעבירות אתיקה מקצועית. האישומים נגדו נבעו מאירועים שהתרחשו בסוף שנת 2016, כאשר עורכת דין אחרת, עו"ד ק', הפנתה אליו לקוחה, הגב' ד.ש., לקבלת סיוע משפטי בעניין סכסוך משפחתי. אי הבנה לגבי היקף שיתוף הפעולה ביניהם וחלוקת העמלות הובילה לסכסוך. הנמען הקליט שיחה עם עו"ד ק' ללא ידיעתה ולאחר מכן השתמש בה כראיה בתביעה אזרחית שהגיש נגדה ונגד הגב' ד.ש. בנוסף, שכרה הנמענת חוקר פרטי לצורך קבלת פרטים חסויים מתיק תיק הקשור להליכים בבית המשפט לענייני משפחה. לשכת עורכי הדין האשימה את מקבל הפרס בחמש עבירות משמעת: הקלטה שלא כדין של אחרים, אי התנהגות מנומסת כלפי הצד השני, אי התייחסות מכובדת לחבר מקצוע, התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין ופגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין. בית הדין המשמעתי מצא את הנמען אשם בכל הסעיפים. הם קבעו כי השיחה בין הנמען לבין עו"ד ק' חבשה כובע מקצועי ונפלה תחת הקטגוריה של חיסיון עורך דין-לקוח. בית הדין הדגיש כי הקלטת שיחות בין עורכי דין ללא ידיעתם מהווה פגיעה חמורה, הפוגעת באמון הבסיסי במקצוע עריכת הדין. כמו כן, ניסיונו של הנמען לקבל מידע חסוי מתיקי בית המשפט לענייני משפחה היווה פגיעה בפרטיות הלקוחות ובאינטרסים המוגנים על פי דין. הנמען העלה טענת שיהוי, וטען כי התלונה הוגשה שנים לאחר האירועים וכי זכותו למשפט הוגן נפגעה. בית הדין הכיר בשיהוי המיותר, אך לא ראה בכך סיבה מספקת לבטל את כתב האישום, מה גם שהנמען עצמו הצית את ההליך המשמעתי בכך שהגיש תלונה נגד עו"ד ק'. בסופו של דבר, בית הדין הרשיע פה אחד את מקבל האישום בכל האישומים והורה כי התיק, למעט פסק הדין עצמו, יישאר חסוי בשל המידע הרגיש הכרוך בו. פסק הדין מהווה תזכורת בוטה לאמות המידה האתיות המצופות ממשפטנים בישראל.