רע"פ 1267/15

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של מקרה של קצין צבא שהואשם בשורה של סעיפים של פגיעה בפרטיות נגד חיילות תחת פיקודו. הקצין נשפט תחילה בבית משפט צבאי מחוזי, שם הודה באישום אחד של פגיעה בפרטיות כעבריין, הקשור לשידול חייל אחר, עמרי נטו, להקלטות חזותיות של חיילות מתקלחות. הקצין זוכה מיתר סעיפי האישום. בית המשפט המחוזי גזר עליו, בין היתר, שבועיים מאסר. הן התביעה והן ההגנה ערערו על פסק דין זה לבית המשפט הצבאי לערעורים. בית המשפט הצבאי לערעורים הרשיע את הקצין בכל האישומים שיוחסו לו. בית המשפט קבע כי אין לראות בעמרי נטו שותף לשלושת האישומים הראשונים, וכי יש די ראיות, לרבות שקריו של הקצין עצמו במהלך חקירתו והתקשרויותיו הדיגיטליות, כדי לתמוך בעדותו של עמרי נטו. באשר לאישום הרביעי, הרשיע בית המשפט לערעורים את הקצין בשידול ולא כעבריין, בניגוד לפסיקת בית המשפט המחוזי. בית המשפט טען כי אכן בוצע שידול לפגיעה בפרטיות, שכן הראיות הראו כי השוטר ביקש שוב ושוב את ההקלטות החזותיות מנטו. בשל השינוי המשמעותי בהיקף ההרשעה, החזיר בית המשפט לערעורים את התיק לבית המשפט המחוזי לדיון מחודש בעונש. בית המשפט המחוזי גזר על הקצין 45 ימי מאסר, שהוגדלו עוד יותר ל-75 יום על ידי בית המשפט לערעורים בשל חומרת המעשים ותוצאותיהם, וזאת תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של הקצין. בקשתו של הקצין לחופשה לצורך ערעור בפני ערכאה גבוהה יותר נדחתה, שכן השופט קבע כי הבקשה אינה מעוררת שאלות משפטיות או ציבוריות רחבות מעבר לאינטרס האישי של הקצין. השופט הדגיש כי בית המשפט לערעורים לא פסל את ממצאי בית המשפט המחוזי בדבר מהימנותם, אלא מתח ביקורת על הערכת הראיות ותמך את מסקנותיו בראיות נוספות. השופט גם לא מצא כל הצדקה לטענותיו של הקצין בדבר טעויות לכאורה שעשה בית הדין לערעורים בפסק דינו או בקביעת העונש. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, והבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר ירדה לטמיון.