ע"א 4671/22

תקציר

הערעור נדחה לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, כאשר בית המשפט הדגיש את ההיקף המצומצם של תפקיד הפיקוח שלו בערעורים הנוגעים להחלטות בעלי תפקידים בתביעות חוב. בית המשפט הדגיש כי התערבות מתרחשת רק במקרים של סטייה קיצונית מהסבירות. בית המשפט המחוזי בחן בעבר את החלטת הנאמן ולא מצא ליקויים. הנאמן הפעיל שיקול דעת לבחון את תוקפה של תביעת חוב, בחשד לנושאים כמו מרמה או עיוות דין, במיוחד כאשר פסק הדין המדובר ניתן ללא הגנה. חוסר יכולתה של המערערת להמציא מסמך הלוואה מקורי, אשר ערער את אמינות התביעה, הצדיק עוד יותר את חששותיו של הנאמן. נוכח ממצאים אלה, לא מצא בית המשפט סיבה לערער על מסקנותיו של בית המשפט המחוזי. משכך, הערעור נדחה ללא צורך בתגובה, ולא הוטלו הוצאות בשל אופייה הפרוצדורלי של ההחלטה.