בג"צ 7245/10

תקציר

פסק הדין התייחס לתיקון לחוק הביטוח הלאומי, שהתנה את קצבאות הילדים בחיסון ילדים בחיסון MMRV. העותרים טענו כי תיקון זה, המעוגן בחקיקה כלכלית רחבה יותר, פוגע בזכויות חוקתיות, ובהן אוטונומיה, זכויות הורים ושוויון. בית המשפט בחן האם הליך החקיקה ותוכנו של התיקון פוגעים בעקרונות חוקתיים המעוגנים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. השופטים קבעו כי אמנם התיקון יצר הבחנה בין הורים המחסנים את ילדיהם לבין אלה שלא, אך אין בכך כדי להוות אפליה פסולה. מטרת התיקון – להגדיל את שיעורי ההתחסנות ולהגן על בריאות הציבור – נתפסה לגיטימית וראויה, ומשקפת את אחריות המדינה לפעול בענייני בריאות הציבור. בית המשפט מצא כי למרות שתנאים מסוימים עשויים להשפיע על זכאויות כמו קצבאות ילדים, עליהם ליישר קו עם מטרות משפטיות, ובמקרה זה התנאי רלוונטי. בית המשפט קבע כי התיקון אינו פוגע בזכויות חוקתיות לשוויון או לכבוד מינימלי, שכן האמצעי שננקט היה מידתי ולא שרירותי, תוך קיום פסקת ההגבלה. אף על פי שהכירו בשיקולי יעילות באסטרטגיה החקיקתית, השופטים הגיעו למסקנה כי האמצעים – התניית הקצבאות לעידוד התחסנות – היו מוצדקים בהתחשב ביתרונות שלהם לבריאות הציבור. לפיכך, העתירות נדחו, ואישרו את התיקון כאמצעי מידתי לפי הדין הישראלי.