רע"פ 7013/22

תקציר

המבקש ביקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד, שאישר את הרשעתו על ידי בית המשפט לתעבורה מחוז מרכז בשמונה עבירות תעבורה. עבירות אלה כללו נהיגה בזמן פסילה במספר הזדמנויות, נהיגה במהירות מופרזת, שימוש בטלפון נייד ללא דיבורית, אי חגירת חגורת בטיחות, נהיגה ללא ביטוח והפעלת רכב לאחר הודעת אי שימוש. בית המשפט לתעבורה הדגיש את הפרתו של המבקש את הנורמות החוקיות ובטיחות הציבור והטיל עליו עונש כולל, הכולל שמונה חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ושלוש שנות פסילת נהיגה, למעט הפעלת טרקטור בעבודה. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש, וקבע כי הוא עבריין מן המניין עם רקורד מרשים של 46 הרשעות קודמות, דבר המעיד על זלזול בחוק וסיכון פוטנציאלי לאחרים. למרות שהמבקש טען כי עונשו חמור בשל אי הבנה של תקופת פסילתו, קשיים כלכליים ותקלות פרוצדורליות בעקבות העבירה הראשונית, בית המשפט העליון לא מצא עילה לעיוות דין או טעות המצדיקה התערבות. בית המשפט קבע כי העונש הוגן ומתיישב עם הצורך בענישה מרתיעה בעבירות תנועה, במיוחד נוכח התנהלותו המתמשכת והמסוכנת של המבקש בכביש. לפיכך נדחתה הבקשה.