ת"צ 62995-12-21

תקציר

המסגרת הנורמטיבית להכללת ראיות בבקשה לאישור תובענה ייצוגית בישראל הותוותה במספר תיקים קודמים, לרבות יוניון מוטורס בע"מ נ' ברליצהיימר, פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ, ופזגז 1993 בע"מ נ' פופיק. מקרים אלה קובעים כי בדרך כלל אין להתיר ראיות שהיו יכולות להיכלל בבקשה הראשונית, אך ייתכנו חריגים. על בית המשפט לשקול גורמים שונים, כגון השיהוי בהוספת הראיה, נחיצותה והעומס על ניהול הדיון. גישה זו קיבלה חיזוק בפרשת פרימה, אשר קבעה כי הכללים חלים גם כאשר מבקשים להוסיף ראיות על ידי המשיבים. בהתייחסו למקרה הספציפי הנדון, בית המשפט מתייחס תחילה להתנגדויות פרוצדורליות שהעלו המבקשים בנוגע לצורת הבקשה לצירוף ראיות. היא דוחה את ההתנגדויות וקובעת כי אין איסור לצרף את הראיה או לצטט ממנה בבקשה. בנוסף, הניסוח התמציתי והיעדר פסיקה תומכת אינם מצדיקים דחיית הבקשה על הסף. בית המשפט דוחה גם את הטענה כי הבקשה מהווה הרחבה של החזית. לגופה של הבקשה מקבל בית המשפט את בקשת המשיבים לצרף שני מסמכים כראיה. הם נחשבים רלוונטיים למחלוקת, ובפרט לטענה כי דיווחי החברה התבססו על מצגים שהציגה העירייה. בית המשפט מדגיש את העניין הציבורי הגובר בבירורי האמת בהליכים ייצוגיים ומאפשר את הגשת הראיות בשלב מוקדם זה של ההליך. כדי לצמצם כל פגיעה במבקשים, בית המשפט מעניק להם את הזכות להגיב על הראיות החדשות בכתב. המשיבים נדרשים לשאת בהוצאות המבקשים בסך של 6,000 ₪.