עת"מ 7929-01-21

תקציר

טענת העותרים כי הארנונה המוטלת על רכושם הייתה מפלה ובניגוד לחוקי ההקפאה התקבלה על ידי השופט. השופטת לא קיבלה את טענת המשיב כי היה על העותרים להעלות את טענותיהם בהליכי התנגדות או ערעור, שכן הטענות לא התבססו על מיקום רכושם. באשר לטענת האפליה, הכירה השופטת בכך שרשויות מקומיות יכולות להטיל שיעורי מס שונים על נכסים שבתחומן, אך לא קיבלה את עמדת המשיב לפיה לא הייתה להן ברירה בעניין. נמצא כי רכושה של העותרת הוקצה בצדק לשטח בו שהה, ועקרונות ההסדרה קוימו במקרה זה. עם זאת, השופט מצא כי ייתכן שנכסים אחרים הוקצו שלא כדין, אך אין בכך כדי להצדיק שינוי הקצאת הרכוש של העותר. עוד נקבע כי המשיב הפר את חוקי ההקפאה בכך שהעלה את הארנונה ביותר מהסכום המותר ללא אישור. כתוצאה מכך בוטלה הודעת החיוב שנשלחה לעותר מיום 11.10.20, והמשיב חויב לשלם לעותרת הוצאות בסך 15,000 ₪.