ע"א 3258/13

תקציר

פסק הדין נסוב סביב דחיית בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין למרות הגשת ערעור. תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת לצד הזוכה לאכוף פסק דין באופן מיידי, אלא אם כן מוכיח המבקש המערער הן סיכויי הצלחה גבוהים והן כי אי עיכוב יגרום לנזק בלתי הפיך. בית המשפט הדגיש כי נטל כספי בלבד, כגון פיצוי כספי, בדרך כלל אינו מצדיק עיכוב ביצוע, אלא אם כן המבקש יכול לספק ראיות מוצקות לחוסר יכולתו של המשיב לפרוע אם הערעור יתקבל. במקרה דנן, ניתח בית המשפט ראיות בדבר יציבותם הפיננסית של המשיבים ומצא כי ברשותם נכסים והכנסות מספיקים, תוך שהוא שולל את טענות המבקש בדבר פוטנציאל בלתי הפיך. בנוסף, בית המשפט העריך את סיכויי הערעור כחלשים, וציין כי רק לעתים רחוקות הופכים בתי המשפט לערעורים קביעות עובדתיות של בתי משפט קמא, אלא במקרים נדירים. בית משפט קמא דחה את עיקרי הגנתו של המבקש, לרבות הסכם בעל פה לכאורה עם המשיבים וטענת התיישנות – החלטות הנתמכות בהיעדר ראיות מהימנות ועדויות עדים. משכך, מבלי שהמבקש עמד בתנאים הנדרשים לעיכוב ביצוע, הותיר בית המשפט על כנו את פסק הדין והורה למבקש לשאת בהוצאות המשפט של המשיבים בסך 10,000 ₪.