תו"ב 34842-04-10

תקציר

הנאשמים הודו בביצוע עבירה של שימוש מופרז בשני מבנים על קרקע חקלאית, והורשעו על בסיס הסדר טיעון. המבנה הראשון, מבנה C, כבר נהרס; השני, מבנה F, היה סככה בגודל 30 מ"ר ששימשה כמחסן. הנתבעים טענו כי לבית המשפט אין סמכות להורות על הריסת מבנה F משום שנבנה ללא היתר, ועבירת השימוש החורג אינה חלה במקרה זה. השופט חלק על כך, תוך שהוא מציין מספר תקדימים משפטיים ואת הגדרת "שימוש חורג" בחוק התכנון והבנייה. גם ההנחיה שהוציא מנהל המחלקה לאכיפת חוק המקרקעין נדונה ונדחתה כלא רלוונטית. מבנה F, הממוקם על קרקע חקלאית מוגנת, יגרום נזק משמעותי אם יתאפשר המשך השימוש החורג בו, ולכן הורה בית המשפט על הריסתו, יחד עם קנס וצו הפסקת שימוש לנאשמים. החלטה זו מייצגת גישה אחידה לעבירות שימוש חורג, ללא קשר לפרטים, ומחזקת את חומרת עבירות הבנייה בקרקע חקלאית. לנאשמים שמורה הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.