ע"א 3085/09

תקציר

הערעור מערער על החלטה השוללת ארכה להגשת ערעור על פסק דין של בית משפט השלום. בא כוחה של המערערת טען כי היא נפגעה ונבצר ממנה להגיש את הערעור במועד. בית המשפט קבע כי אף שהפגיעה הייתה סיבה מוצדקת לעיכוב, הוא לא נימק את אי הגשת הודעת הכוונה או בקשת הארכה לפני המועד האחרון. יתר על כן, סיכויי הצלחת הערעור לא היו גבוהים דיים כדי להצדיק הארכה. המערער הורשה להתגונן בערכאה הנמוכה יותר, אך נדחה מן הטעם הכלול בתביעתו: התחייבות לפירעון חוב, שהמערער הזכיר בכתבי טענותיו. בית המשפט הדגיש כי זכות הערעור אינה מוחלטת ויש לאזן בינה לבין זכויות ואינטרסים אחרים כמו יציבות משפטית והסתמכות. מאחר שסיכויי ההצלחה של המערער לא היו גבוהים דיים והפגיעה לא מנעה ניסיון מוקדם יותר להאריך את המועד, נדחה הערעור. המערער חויב לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המשיב. החלטה זו מחזקת את חשיבות העמידה בלוחות הזמנים המשפטיים ואת סופיות פסקי הדין, תוך הכרה בזכות לעיון בצדק, אם כי במקרה זה היא לא גברה על שיקולים אחרים.