ת"צ 6156-05-18

תקציר

המבקשת ביקשה אישור להגשת תובענה ייצוגית נגד הבנק המשיב. טענתה של המבקשת הייתה כי הבנק גבה ממנה שלא כדין עמלה בגין הכנת מסמכים הקשורים להלוואות שסיפק לה לכיסוי מקרים בהם חשבונה חרג ממסגרת האשראי שלו. על פי הנטען, הבנק נתן הלוואות אלה ללא ידיעת המבקשת או נציגיה או הסכמתם. המבקש טען כי זו דרכו של הבנק לעקוף הוראות בנקאיות האוסרות על מתן אשראי חד צדדי. הבנק הכחיש את הטענות וטען כי המבקש הסכים להלוואות. לאחר עיון בבקשה, בתשובה ובתשובה, קבע בית המשפט כי סיכויי ההצלחה של המבקש קלושים. לאחר מכן ניהלו המבקש והבנק משא ומתן והגיעו להסכמה. במסגרת ההסכם תמשוך המבקשת את בקשתה ואת תביעתה האישית כנגד הבנק. הבנק יפצה את המבקשת ב-20,000 ₪ ויכסה את שכר טרחת עורך דינה ב-70,000 ₪. הצדדים הסכימו כי סכומים אלה משקפים את המשאבים שהמבקשת ובא כוחה השקיעו בהליך. בית המשפט אישר את ההסתלקות, וציין כי המבקשת ובא כוחה לא קיבלו כל תמורה נוספת מעבר לסכומים שסוכמו. בית המשפט פסק גם בסוגיית הגמול ושכר טרחת עורך הדין. בית המשפט קבע, כי בעוד שהכלל הוא כי אין לפסוק במקרים של הסתלקות, ניתן לחרוג במקרה זה נוכח חשיבותן הציבורית של הסוגיות שהועלו והזמן והמאמץ שהשקיע המבקש. בית המשפט אישר שכר מופחת של 5,000 ₪ עבור המבקש ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪. המשיב חויב לשלם סכומים אלה בתוך 45 יום. לבסוף, דחה בית המשפט את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית ואת תביעתו האישית של המבקש, בהתאם להסכמת הצדדים.