בש"פ 6125/09

תקציר

במוקד פסק הדין עומדת דחיית הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על תיק פלילי, לצד דחיית בקשה לעיכוב ביצוע. לאחר עיון נקבע כי על אף שהחוק מתיר הארכת מועדי הגשה ללא צורך בנימוקים מיוחדים, על המבקש להציג "טעם מהותי ומספק", שלא הוכח כראוי במקרה זה. השיהוי חלף כחמישה שבועות מהמועד האחרון, והמבקשים לא הצליחו להצדיק זאת באופן משכנע, במיוחד נוכח האפשרות לסיוע של הסנגוריה הציבורית שהייתה ידועה להם. יתר על כן, סיכויי ההצלחה של בקשת הערעור הוגדרו נמוכים שכן היא לא הציגה שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית, מה גם שהסדר הטיעון היה כרוך בהימנעות מהרשעה באישומים חמורים באמצעות הסדר טיעון שהמבקש הסכים לו. בית המשפט התייחס ודחה גם את החששות בדבר סיום הייצוג המשפטי הראשוני של המבקש, וציין כי מונה סנגור ציבורי ותפקד באופן משביע רצון. הסדר הטיעון מחק למעשה אישומים חמורים יותר, ושלל טענות להגנה בלתי מספקת. בנוסף, הותוו נהלים לערעור על החלטות פיטורים כאלה, שאישרו כי לא נעשה טיפול בלתי הולם. משכך, לא נמצאה הצדקה לאפשר הארכה או עיכוב נוסף של ההליכים, דבר שהוביל לדחיית הבקשה ולמחיקת הבקשה לעיכוב ביצוע ולאחר מכן למחיקה.