עת"מ 22458-03-15

תקציר

העותרים ביקשו להשיב את זכויותיהם בחלקת קרקע, שנלקחה על ידי הרשויות בהליך תכנוני כפוי שכלל איחוד וחלוקת קרקע ללא הסכמת הבעלים. הקרקע נלקחה לבניית מרכז בריאות, בילוי וספורט. העותרים טענו כי הקרקע הופקעה ללא פיצוי וביקשו את השבתה על סמך סעיפים 195 ו-196 לחוק התכנון והבניה. עם זאת, בית המשפט מצא מספר נימוקים לדחות את העתירה. ראשית, העותרים היו חסרי שפיות, שכן הם הסתירו בעתירתם פרטים מהותיים, לרבות העלייה המשמעותית בערך אדמותיהם עקב הליך התכנון והעובדה שלא התנגדו לאישור התוכנית. שנית, דוקטרינת ההשתק על ידי פעולה של בית משפט חלה, שכן אותה סוגיה כבר הוכרעה על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים במקרה קודם שבו היו מעורבים העותרים. שלישית, העתירה סבלה משיהוי, שכן היא הוגשה כעשור לאחר אישור התוכנית, מה שגרם לעיכובים אובייקטיביים וסובייקטיביים ולפגיעה משמעותית בצד שלישי שהשקיע במרכז הספורט. בנוסף, מצא בית המשפט כי ייעוד הקרקע נותר ללא שינוי, והעותרים כבר קיבלו פיצוי ניכר בגין הנטילה, מה שהופך אותם לבלתי זכאים להשבה לפי סעיפים 195 ו-196 לחוק התכנון והבניה. לפיכך נדחתה העתירה, והעותרים חויבו לשלם 25,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים.