ת"א 42549-08-11

תקציר

פסק הדין דן בתוקפו של הסכם שנחתם בין גב' מדר לבין מר אוחנה בדבר מכירת חלקה המערבי של קרקע ועליה דירה. גב' מדר טענה כי יש לבטל את ההסכם בשל חוסר קלות דעת, פגם ברצון, מרמה, עושק ואי חוקיות. עם זאת, השופט פסק לטובת אוחנה, וקבע כי טענותיה של גב' מדר אינן מבוססות וכי היא לא ביטלה את ההסכם תוך זמן סביר. השופטת דחתה מיד את הטענה של חוסר קלות דעת, שכן גב' מדר חתמה על ההסכם והייתה מודעת לתנאיו. יתר על כן, מצבה הנפשי הקשה בו הייתה נתונה בעת החתימה לא נתמך בראיות רפואיות כלשהן. גם הטענה לפגם ברצון מחמת עושק ומרמה נדחתה מאחר שהשופטת לא מצאה ראיות לניצול או לחוסר סבירות בתנאי ההסכם. בנוסף, הימנעותה של גב' מדר מביטול ההסכם במשך כשבע שנים מעידה על חוסר תום לב וניצול לרעה של כוח. גם הטענות בדבר אי חוקיות מטרת ההסכם ופוטנציאל המרמה נדחו, שכן השופט לא מצא בהן כל הצדקה. ככלל, קבעה השופטת כי ההסכם תקף ומחייב, דחתה את תביעתה של גב' מדר וביטלה צו מניעה זמני על הקרקע. כמו כן חויבה גב' מדר לכסות את הוצאותיו של מר אוחנה בהגנה מפני התביעה, בסך 10,000 ₪.