ע"א 4125/97

תקציר

פסק הדין המדובר נוגע לתוקף המצאת מסמכי בית המשפט לעו"ד יגאל ארנון כמייצגם של שלושה נאשמים שאינם מתגוררים בישראל. הנתבעים חלקו על סמכות בית המשפט לגביהם וטענו כי הפקת המסמכים אינה תקפה לפי תקנות סדר הדין האזרחי. הסוגיה העיקרית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם הוראות תקנה 482(א) חלות על הנתבעים, אשר יהפכו את המצאת מסמכי בית המשפט לעו"ד ארנון כהמצאה תקפה ובכך יבססו את סמכותו של בית המשפט על הנתבעים. בית המשפט קבע, כי בעוד התקנה הנדונה עשויה לחול על תושבי חוץ, המשיבים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שכל דרישות התקנה מולאו במקרה זה. לגופו של עניין, מצא בית המשפט כי לא עלה בידי המשיבים להוכיח כי שלושת המערערים היו מעורבים בניהול העסק בישראל או כי עו"ד ארנון היה מוסמך לייצגם בניהול העסק האמור. לפיכך, ערעורם של שלושת המערערים התקבל, אם כי המשיבים שמרו לעצמם את היכולת להגיש בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט. החלטת הרשם הנכבד בוטלה אפוא, והמשיבים חויבו לשלם למערערים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.