בש"פ 9225/20

תקציר

במקרה זה ביטל בית המשפט המחוזי החלטה של בית משפט השלום שהתירה לעצור את המבקש, המואשם באלימות חמורה במשפחה, תחת פיקוח אלקטרוני במקום מאסר. סעיפי האישום כללו ריבוי מקרים של תקיפה אלימה כלפי בן זוגו של המבקש, כליאת שווא ואיומים. בית המשפט המחוזי מצא כי ההחלטה הראשונית אינה מספקת בהתחשב באופייה החמור והחוזר ונשנה של האלימות, ויעידו על כך ראיות משמעותיות לכאורה לרבות הצהרות עדים, דוחות פורנזיים וחבלות גלויות של המתלונן. חרף גילו הצעיר של המבקש והיעדר עברו הפלילי, הדגיש בית המשפט את המסוכנות המשמעותית הנשקפת ממנו, כפי שהיא משתקפת בדפוס האלים המתואר בכתב האישום. שירות המבחן אף הביע חשש מהסיכון של המבקש לפגיעה חוזרת ומתח ביקורת על הסדרי הפיקוח המשפחתיים המוצעים. בית המשפט טען כי חומרת מעשיו הנטענים של המבקש אינה מצדיקה את הקלת הפיקוח האלקטרוני, נוכח הסיכון הפוטנציאלי למתלונן. העתירה לעיון חוזר נדחתה, שכן בית המשפט הגיע למסקנה כי הצורך בשלום הציבור גובר על כל טיעון למעצר חלופי, והדגיש את גישתה הזהירה של הרשות השופטת במקרים של אלימות במשפחה.