ע"א 37871-10-22

תקציר

בהחלטת ערעור זו בחן בית המשפט ודחה בסופו של דבר את בקשת המערער לבטל פסק דין קודם ולהורות על משפט חוזר. המערערת התנגדה תחילה לייצוג המשפטי של העירייה על ידי עו"ד בן סימון, בטענה לניגוד עניינים, שכן סימון מייצג באופן פרטי גם את היועץ המשפטי של העירייה במקרים אחרים. התנגדות זו נדחתה, כאשר בית המשפט ציין כי כל חשש אתי לגבי ייצוג משפטי צריך להיפתר באמצעות לשכת עורכי הדין וכי לא נפגעו אינטרסים לגיטימיים של המערער. ליבת עניינו של המערער הייתה טענה לתרמית, בטענה כי כבוד השופט טל, הפר את חובת הגילוי. עם זאת, בית המשפט הבהיר כי טענות תרמית חייבות להיות נוגעות להתנהגות פסולה משמעותית, כגון מניעת המערער מלהציג את טענותיו בצורה הוגנת, דבר שלא הוכח כאן. יתר על כן, גם קבלה היפותטית של טענת המרמה או סוגיות פרוצדורליות אחרות שהועלו לא הייתה מובילה לתוצאה שונה, שכן הן בית המשפט קמא והן ערכאת הערעור מצאו כי המערער לא הצליח לבסס את התשתית העובדתית הנדרשת לטענותיו, דהיינו האחריות לדליפת מים. בית המשפט דחה גם את ניסיונותיו של המערער להגיש ראיות חדשות, בקובעו כי הן לא השפיעו באופן משמעותי על המסקנות המשפטיות ולא הוכיחו שקידה ראויה בהליכים קודמים. באשר ל"השתק עילה", הסכימו השופטים כי אין מדובר בטיעון רלוונטי לבקשה למשפט חוזר. בסופו של דבר, הערעור נדחה פה אחד, והמערער חויב לשלם את הוצאות המשפט של המשיבים. ההחלטה מדגישה את הדרישות המחמירות לביטול פסק דין בעילה של תרמית ומדגישה את התקינות הפרוצדורלית בהגשת ראיות או טענות חדשות בערעורים. הקונצנזוס של השופטים מחזק את עמדת בית המשפט בנוגע לשמירה על שלמות הממצאים השיפוטיים הקודמים, אלא אם כן ראיות חדשות משכנעות מכתיבות אחרת.