ע"פ 5779/14

תקציר

המערער הורשע בעבירות נשק הקשורות לרכישה ומכירה של רכיבים למטען חבלה והרכבתו, לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין. על פי כתב האישום, המערער רכש חומרי נפץ ורכיבים נוספים ולאחר מכן מכר חלק מהם לאלירן וקנין ואפי ג'רבי, אשר קשרו קשר להרכיב מטען חבלה ולגרום נזק לרכוש. המערערת הייתה מודעת לכוונותיהם ואף סיפקה רכיבים נוספים. הוא תוגמל יפה על תפקידו. שבוע לאחר מכן, ללא ידיעת המערער, הניחו אלירן ואפי את המטען בסניף של מסעדה בתל אביב. הסניף הוצת והמטען הלא פעיל התגלה כעבור מספר ימים. בית משפט קמא גזר על המערער 46 חודשי מאסר. גזר דין זה הוא נושא הערעור, הטוען כי העונש חמור מדי וחורג מהנורמה במקרים דומים. הגם שיש מקום לטענת המערער בדבר ההשוואה לעונשם של שותפיו, דחה בית המשפט את הערעור. זאת, משום שעונשם של השותפים היה תוצאה של הסדר טיעון "סגור", ולכן לא ניתן להשתמש בו כהשוואה תקפה. בית המשפט שקל גם את חלקו של המערער בעבירה ואת פוטנציאל הנזק הגלום בעבירות נשק, במיוחד בהקשר הישראלי, והגיע למסקנה כי העונש הולם בהתחשב בהשלכות החמורות של מטעני חבלה. לפיכך נדחה הערעור, והותיר על כנו את עונש המאסר של 46 חודשים.