פש"ר 39384-07-13

תקציר

בית המשפט בחן מקרה שעניינו בעלות חוקית וביטול זכות במתנה במקרקעין שהעניק אב שנפטר לשני ילדיו. בקשת הנאמן לשלול מחצית מזכויות אלה, לפי חוק המתנה, התקבלה באופן חלקי. אלמנתו של המנוח שמרה על מחצית הבעלות בשל דיני שיתוף הנישואין, שכן היא ניהלה במשותף את נכסי המשפחה במהלך הנישואין. חזקת חלוקת הנכסים בין בני זוג נשמרה, תוך הכרה הן ברכוש המשותף והן בחובות. עם זאת, המצב היה מורכב, במיוחד בכל הנוגע לחובות שנצברו עקב פעולות מרמה לכאורה של המנוח, דבר המצביע על כך שהם עשויים שלא להיחשב משותפים. הנאמן ביקש לבטל את המתנה בשל הרעה כלכלית משמעותית – פשיטת הרגל של המנוח, ובכך העניק לנאמן סמכות לחזור בו מהמתנה גם אם מקבלי המתנה שינו את נסיבות חייהם על פיה. המשיבים טענו כנגד כל שיהוי בבקשה, אך לא נמצא שיהוי מאחר שהחלו ההליכים בסמוך לאחר הכרזת פשיטת הרגל. הזכות החוקית לחזור בה ממתנות במצב של ירידה כספית משמעותית אינה מוגבלת בזמן, מה שדוחה עוד יותר את טענות המשיבים. בקשת הנאמן התמקדה דווקא בזכויות במקרקעין טרם רישומם על שם הבנים. מאחר שחלק מההליכים המשפטיים והמשפחתיים הופרו, לרבות אי עמידה בהסדר המוצע, הודגשה היושרה הפרוצדורלית. כתוצאה מכך, מחצית ממתנות הזכויות במקרקעין בוטלו, מה שחייב הליכים משפטיים נוספים עבור הנאמן לפירוק שותפות ופעולה על נכסי המנוח. המשיבים חויבו לכסות חלק מהוצאות הבקשה של הנאמן, תוך מתן אפשרות ליורשי העיזבון לערער על פעולות כספיות בהמשך.