ת"א 36119-02-24

תקציר

**ניתוח משפטי של בקשת פסילת שופט** **מבוא** החלטה זו דנה בבקשה לפסילת שופט שהוגשה על ידי התובעים (המבקשים) במסגרת תביעת ליקויי בנייה ואיחור במסירה. המבקשים טוענים כי קיימים חששות ממשיים למשוא פנים מצד בית המשפט, וכי התנהלותו מצביעה על גיבוש עמדה מוקדמת, העדפת הנתבעות (המשיבות), שינוי רטרואקטיבי של החלטות שיפוטיות, ואי אכיפת החלטות. **רקע עובדתי ותמצית טענות המבקשים** התביעה עוסקת בליקויי רטיבות ובידוד קול בדירה, וכן באיחור במסירתה. ההליך כלל בקשה לצו עשה זמני, מינוי מומחים מטעם בית המשפט (בתחום הרטיבות והאקוסטיקה), דיונים, ניסיונות להסדר דיוני, והחלטות שונות לגבי המשך ההליך (כספי או ביצוע תיקונים). טענות המבקשים לפסילת השופט כוללות: * **גיבוש עמדה מוקדמת:** התבטאויות של השופט, כגון "אתה בברוך" שנאמרה לאחד המבקשים, והאמירה כי "הבחירה ללכת למסלול כספי פחות מטיבה עם התובעים", פורשו ככאלה המעידות על דעה קדומה. * **סיוע לצד שכנגד:** נטען כי השופט "השיא עצות" לב"כ המשיבות וקיבל את עמדותיהם, תוך התעלמות מבקשות המבקשים. * **שינוי רטרואקטיבי של החלטות:** המבקשים טוענים כי השופט מינה את חברת "אינפרטק" לאיתור עלויות תיקון, אך לאחר מכן קבע שאינה מוסמכת לכך, וכן דחה את בקשתם לפיקוח על תיקונים. * **אי אכיפת החלטות:** נטען כי השופט לא אכף החלטות שיפוטיות שניתנו. * **עיתוי הגשת הבקשה:** בית המשפט מציין כי הבקשה הוגשה לאחר שניתנה החלטה מפורטת, ולא מיד לאחר שהתגלו לכאורה עילות הפסלות. **ניתוח משפטי ועקרונות רלוונטיים** 1. **מבחן פסלות שופט - חשש ממשי למשוא פנים:** * עקרון היסוד בפסילת שופט קבוע בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, והוא קיומן של נסיבות שיש בהן כדי ליצור "חשש ממשי למשוא פנים". * הפסיקה קובעת כי תחושה סובייקטיבית של בעל דין אינה מספיקה; נדרש חשש אובייקטיבי ומוכח (פסקי דין שצוינו: ח"כ אבו-חצירא, דרוויש). * בקשת פסילה מטילה "צל כבד" על השופט ועל מערכת המשפט, ולכן נדרשות ראיות משמעותיות (פס"ד הרמן). בית המשפט אינו אמור לפסול עצמו בקלות יתרה, גם אם אין התנגדות מהצד שכנגד. 2. **ניהול הליך שיפוטי אקטיבי ומתן הנחיות:** * תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, שמות דגש על ניהול הליך צודק, מהיר ויעיל. * בית המשפט רשאי, ואף לעיתים נדרש, לנקוט בגישה אקטיבית לניהול התיק, להביע דעות לכאורה (בשלבים המקדמיים), ולהסביר לצדדים את הסיכויים והסיכונים של טענותיהם (תקנה 63 לתקנות, פס"ד עו"ד בוטח). * מטרת האמור היא לקדם את ההליך, לאפשר לצדדים לכלכל צעדיהם, ואף לעודד פתרון מחוץ לכותלי בית המשפט. 3. **פרשנות התבטאויות השופט:** * **"אתה בברוך":** בית המשפט פירש התבטאות זו כהסבר למבקש 2 על הסיכון המשפטי הכרוך בבחירה במסלול כספי, במיוחד אם המשיבות יוכיחו כי סיכלו את זכות התיקון שלהן, וכי התיקון עצמו לא היה כרוך בעלות עבורן. זוהי, לשיטת בית המשפט, הערכה משפטית של סיכון, לא קביעת עמדה נחרצת. * **"הבחירה ללכת למסלול כספי פחות מטיבה":** בית המשפט הסביר זאת כהמלצה המבוססת על ניסיון, לפיה תיקון על ידי המשיבות עשוי להיות עדיף משום אחריותן לקבלן המבצע, לעומת הסיכונים הכרוכים בתיקון עצמי. זוהי הצגת סיכויים וסיכונים, ולא קביעת עובדות. * **"קיטונות של כעס":** התייחסות זו, לטענת בית המשפט, נבעה מחוסר שביעות רצון מהתנהלות המבקשים בניסיונות בית המשפט לקדם פתרון של תיקון, ולא כביקורת שאינה עניינית. הביקורת על התנהלות צד אינה מהווה עילת פסלות כשלעצמה. * **"תוצאה עגומה" (לגבי תיקון כתב תביעה):** בית המשפט הסביר כי הכוונה הייתה להעברת התביעה למסלול כספי, שיחייב תיקון כתב תביעה, תחזיר את התיק לשלב מוקדם, ויגרום לעיכוב נוסף. זוהי קביעה אופרטיבית הנוגעת לדרך ניהול התיק, לא לסיכוייו. 4. **שינוי החלטות וסמכויות מומחים:** * **חברת "אינפרטק":** בית המשפט קובע כי המינוי הראשוני של "אינפרטק" היה לאיתור נזילות, ולא להערכת עלויות תיקון. השומה שצורפה מאוחר יותר נעשתה לבקשת המבקשים, ולא מכוח צו המינוי. כמו כן, מומחיות החברה היא באיתור נזילות, לא בפיקוח על עבודות קבלניות. דחיית בקשת הפיקוח נבעה מחוסר התאמת המומחית לתפקיד, ולא מחוסר רצון לאכוף החלטה. 5. **אכיפת החלטות:** * בית המשפט קובע כי הטענות בדבר אי אכיפת החלטות לא בוססו. כמו כן, דרך המלך לערער על החלטות שאינן מקובלות היא באמצעות הליכי ערעור, ולא בקשת פסילה. 6. **התנהלות דיונית ומועד הגשת הבקשה:** * בית המשפט מביע דאגה מכך שבקשת הפסילה הוגשה רק לאחר שניתנה החלטה מפורטת, ולא מיד עם היוודע עילת הפסלות לכאורה. זהו עיכוב בלתי מוצדק בהליך. **החלטת בית המשפט** בית המשפט דחה את בקשת הפסילה. נימוקיו העיקריים הם: * **אין חשש ממשי למשוא פנים:** התבטאויות השופט פורשו כחלק מניהול הליך אקטיבי, הצגת סיכויים וסיכונים, והכוונת הצדדים, ולא כקביעת דעה קדומה או העדפת צד. * **ניהול דיוני תקין:** בית המשפט פעל במסגרת סמכויותיו להכוונת ההליך, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי. * **הבהרות ורציונל:** השופט סיפק הסברים מפורטים לאמירות שעלו, והצביע על כך שהן נובעות משיקולים משפטיים ודיוניים. * **ההחלטה הדיונית - הדרכה לקידום:** ההחלטה שניתנה בסוף הדיון, המחייבת תיקון כתב תביעה, נועדה להבהיר את ראשי הנזק ולתאם את ההליך, במיוחד לאור המעבר למסלול כספי. * **דחיית טענות לגופו של עניין:** הטענות בדבר שינוי החלטות, אי אכיפתן, וסמכויות מומחים, נדחו לגופן, תוך הסבר כי לא נעשה שינוי רטרואקטיבי וכי סמכויות המומחים הוגדרו בהתאם למינויים. * **עיתוי הגשה:** מועד הגשת הבקשה אינו תואם את הדרישה להגשה "מיד" עם היוודע העילה. **החידוש המשפטי / דגשים** 1. **הבחנה בין הבעת דעה לכאורה לנעילת דעה:** ההחלטה מדגישה את ההבדל הדק אך המהותי בין השופט המציג לצדדים הערכה של סיכויים וסיכונים (מה שמותר ואף רצוי), לבין שופט ש"נעול" על עמדתו ואינו מוכן לשקול ראיות וטיעונים נוספים. ההתבטאויות בתיק זה נתפסו כחלק מהסוג הראשון. 2. **תפקיד השופט כמנהל הליך אקטיבי:** ההחלטה מאמצת את הגישה המודרנית לניהול הליך, במסגרתה השופט אינו פסיבי, אלא פעיל בהכוונת הצדדים, בחידוד המחלוקות, ובמציאת דרכים לייעול ההליך. 3. **פרשנות תכליתית של התבטאויות:** בית המשפט בחן את התבטאויותיו לא באופן מילולי בלבד, אלא בהקשר הרחב של ההליך, שלביו, והסיטואציה הדיונית, תוך הבנת מטרתן – להבהיר את המצב המשפטי והדיוני לצדדים. 4. **חשיבות עיתוי הגשת בקשת הפסלות:** ההחלטה מצביעה על המשמעות של הגשת הבקשה במועד, ומעלה ספק לגבי הצורך בה, כאשר הצד כבר קיבל הסברים והובהרו לו עמדתו של בית המשפט. **סוף דבר** בקשת הפסילה נדחתה, תוך שהשופט מסביר כי לא נמצאו נסיבות המקימות חשש ממשי למשוא פנים, וכי ההתנהלות הדונית תאמה את המסגרת המשפטית המאפשרת לשופט לנהל הליך באופן אקטיבי ולהביע דעות לכאורה. הצדדים חוייבו להודיע בתוך 30 יום אם ברצונם לפעול בהתאם להחלטה הדיונית או להגיש ראיות על בסיס כתב התביעה המקורי.