עפ"ג 20592-10-20

תקציר

הנאשם הואשם בגידול סמים מסוכנים שלא כדין, וצפוי לעונש של עד עשרים שנות מאסר. הנאשם טען כי התרופות נועדו לצריכה עצמית בשל כאבים כרוניים ומחסור בקנאביס רפואי במרשם. בית המשפט קיבל טענה זו אך לא קיבל את טענת ההגנה כי הסם גודל לשימוש עצמי בלבד. ואכן, מספר הצמחים שגדלו – שישים שתילי קנאביס במשקל של עשרה קילוגרמים – הצביע אחרת. בעוד שמטרת גידול הסמים אינה משפיעה על ההרשעה, היא נשקלת בעת קביעת העונש. לטענת הנאשם כי הסמים נועדו לשימוש עצמי לא ניתן משקל רב, שכן הם נאמרו במהלך הטיעונים לעונש ולא נבדקו בחקירה נגדית. בית המשפט גם תיקן טעות בחישוב התשואה הפוטנציאלית של השתילים, טעות שהנאשם המעיט משמעותית בחשיבותה. חומרת הפשע והשפעתו על החברה, ההזדמנות הקלה יחסית לבצעו, והסיכוי שלא יתגלה – כל אלה מחייבים עונש משמעותי המהווה גורם מרתיע. גם פסקי דין קודמים במקרים דומים אישרו עמדה זו. לאור נסיבות המקרה, החליט בית המשפט להטיל עליו עונש של עשרה חודשי מאסר, למרות מאמצי השיקום של הנאשם. גזר הדין כלל גם עבודות שירות, שבוטלו בשל עשרת חודשי המאסר, ויתר הרכיבים שנקבעו על ידי הערכאה הנמוכה יותר. הנאשם נצטווה להתייצב בכלא ולמסור את דרכונו, תוך עיכוב יציאה זמני מהארץ.