ת 30683/07

תקציר

הנאשם נשפט בגין שתי עבירות תנועה: נהיגה מעל המהירות המותרת ונהיגה בשכרות. בעוד הנאשם הודה באישום הראשון, הוא הכחיש את האחרון. הראיה העיקרית שהציגה התביעה בתיק הנהיגה בשכרות הייתה בדיקת נשיפה, שתוצאותיה הראו כי בגופו של הנאשם נמצאו 285 מיקרוגרם אלכוהול, מעבר לגבול החוקי של 240 מיקרוגרם. עם זאת, ההגנה טענה כי בדיקת הנשיפה פסולה משום שפיית המכשיר לא הוחלפה בין הבדיקות, כנדרש בפרוטוקול. בית המשפט הסכים עם ההגנה וקבע כי ראיות התביעה באשמת הנהיגה בשכרות היו פגומות, וכי ייתכן שאי החלפת הזרבובית השפיעה על תוצאות הבדיקה. בית המשפט הלין גם על מדיניותה הכללית של התביעה במקרים כאלה, שם ביקש להעמיד לדין נאשמים עם רמות אלכוהול בדם בין 240 ל-290 מיקרוגרם, למרות חוות דעת של מומחים שקבעו כי היה מרווח טעות של 2.5% בבדיקות הנשיפה. בית המשפט מתח ביקורת על התעקשות התביעה להמשיך בתיקים אלה, במיוחד כאשר הנאשם כבר הודה בעבירת המהירות הנפרדת, והזהיר כי הדבר יטיל הוצאות על התביעה במקרים דומים בעתיד. בסופו של דבר הורשע הנאשם במהירות מופרזת, באישום של 92 קמ"ש באזור של 50 קמ"ש, אך זוכה מנהיגה בשכרות.