ת"א 19521/06

תקציר

במקרה הספציפי הזה, עובד של התובע נפגע בתאונת דרכים וקיבל תשלומים הן מהמוסד לביטוח לאומי והן מהמעסיק התובע. המעסיק התובע, שביקש לתבוע תשלומים אלה מכוח החוק לתיקון דיני נזיקין אזרחיים, טען כי הוא זכאי להחזר מהמבטחת הנתבעת. עם זאת, הנתבעת טענה כי תביעת העובד בוטלה עם חתימתו על שטר פשרה ויתרה מכך, תשלומי המעסיק בוצעו על בסיס וולונטרי ולכן לא יכלו לעלות על זכאויות העובד. בסופו של דבר, בית הדין פסק לטובת טענות הנתבעת, וקבע כי מאחר שהעובד חתם על כתב ויתור, גם תביעת המעסיק התובע אינה תקפה. השופטת, שהדגישה את משולש היחסים בין הנפגע, הנפגע והצד המיטיב, הגיעה למסקנה כי זכותו של המעביד להחזר היא סובייקטיבית ואינה יכולה לחרוג מזכויותיו של העובד. עם ביטול תביעות העובד, גם זכות החזרה של המעסיק הוגבלה. פסיקה זו, החלה על מקרים דומים, מחזקת את העיקרון לפיו אחריותו הכלכלית של מבצע העבירה מוגבלת לנזק שגרם, ללא צורך בתשלומים נוספים. התובע חויב לפצות את הנתבע בסכום מינימלי בסך 1,500 ₪ בתוספת מע"מ.