ע"פ 11080-04-11

תקציר

גזר הדין המדובר מתייחס למקרה בו הנאשם קיבל מאסר על תנאי בגין עבירה קודמת ולאחר מכן הורשע בעבירה חדשה בתקופת המבחן. השאלה שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם העבירה החדשה גוררת את עונש המאסר על תנאי. בית משפט קמא קבע תחילה כי שתי העבירות שונות ועונש המאסר המותנה אינו ישים. עם זאת, בערעור, בית המשפט העליון לא הסכים ופסק לטובת החלת המאסר על תנאי. בית המשפט הסתמך על המבחן המהותי, הבוחן את התכלית העונשית המונחת ביסוד העונש המותנה ואת יסודות העבירה החדשה. על פי מבחן זה, העבירה המאוחרת אינה צריכה להיות זהה לקודמתה אלא חייבת להתייחס לעבירת המבחן. השופטים הסכימו כי אין לתגמל את התנהגותו של הנאשם רק משום שהיא נופלת לקטגוריה משפטית אחרת, ויש לאכוף את עונש המאסר על תנאי. עוד ציינו השופטים כי העונש שהוטל על הנאשם לא היה מופרז בהתחשב באופי מעשיו ובעברו הפלילי. לפיכך, הערעור נדחה, וגזר הדין המקורי נותר בעינו.