עע"מ 1417/24

תקציר

במקרה הנדון, לאחר עיון מעמיק הן בכתבי הקודש הציבוריים והן בחומרים חסויים הרלוונטיים לבקשה, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין להיעתר לבקשת הדחייה. בית המשפט הדגיש את התקדים המשפטי המבוסס היטב, לפיו על מנת לקבל סעד זמני בזמן שערעור תלוי ועומד, על המבקש להוכיח סיכויי הצלחה גבוהים לגופו של ערעור וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. פסקי דין קודמים, כגון Felony v. רשות האוכלוסין וההגירה וזחרנקו נ' מדינת ישראל מדגישה כי למאזן הנוחות יש לא פעם משקל משמעותי, במיוחד בהליכים מנהליים שבהם יש להתחשב גם באינטרס הציבורי. במקרה דנן נקבע כי המבקש לא הוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו כדי להצדיק סעד זמני. הראיות החסויות שנסקרו מצביעות על בסיס איתן ואמין לטענות המשיבים בדבר מעורבותו של המבקש בפעילות פלילית, בפרט בכל הנוגע לעבירות נשק ורכוש, המהוות לפיכך סכנה ממשית לשלום הציבור. בנסיבות אלה, ובהתחשב במשקלו הכבד של שלום הציבור, לא מצא בית המשפט הצדקה למתן סעד זמני. יתר על כן, צוין כי סיכוייו של המבקש להצליח בערעור נראים מאתגרים, ובהתחשב בחששות הביטחוניים, אין עילה מספקת להפר את האיזון על ידי העדפת המבקש. כתוצאה מכך, הבקשה לסעד זמני נדחתה, לא נקבעו הוצאות, וכל צו מניעה זמני שהוצא בעבר בוטל בהחלטה שפורסמה ביום 3.3.2024.