ע"א 46011-06-20

תקציר

פסק הדין נובע מתביעה כספית שהגיש ספק שירותי אירועים נגד מפעיל אולם אירועים. בתביעה נטען להפרת חוזה, אובדן הכנסות ופגיעה במוניטין עקב ביטול ההסכם על ידי המשיב. בית משפט השלום בנתניה קיבל חלקית את התביעה, ופסק למערער 76,300 ₪ תוך שהוא דוחה את התביעה האישית נגד בעל המניות והמנהל של המשיב, כמו גם אביו, בעל הבניין. שני הצדדים ערערו. בית המשפט המחוזי דחה את שני הערעורים, ואישר את ממצאיו העובדתיים והמהימהיים של בית משפט קמא. עם זאת, בית המשפט קבע כי המערערת זכאית לקבל את הפיצוי המוסכם בסך 150,000 ₪, שכן המשיב ביטל את החוזה שלא כדין. סכום זה, הנחשב לפיצוי חלופי, חופף לפיצויים אחרים שנפסקו, כך שרק 85,000 ₪ יתווספו לפסיקה הקודמת, מה שמביא את הסכום הכולל ל-161,300 ₪. עוד קבע בית המשפט כי התביעה האישית כנגד בעל המניות והמנהל של המשיב אינה מוצדקת, שכן לא התקיימו הנסיבות למימוש הערבות האישית. לפיכך, פסק הדין מקבל חלקית את הערעור, פוסק למערער פיצויים נוספים, תוך שהוא דוחה את הערעור שכנגד ומאשר את דחיית התביעה האישית על ידי בית משפט קמא. שני הצדדים יישאו בעלויותיהם, וערבויותיהם יוחזרו.