בצה"מ 41137-05-24

תקציר

פסק הדין דחה את בקשת המבקשים לבטל צו הריסה, שכן הם לא עמדו בדרישות לפי סעיף 228(א) לחוק התכנון והבניה. למבקש לא הייתה זכות קניינית או חוזית כדין במקרקעין המדוברים, הדרושה לצורך ערעור על צו מינהלי. בית המשפט ציטט מקרים קודמים, והדגיש כי עצם השימוש או המגורים אינם מקנים זכויות כאלה. המבקש גם לא הצליח להוכיח זיקה משפטית כלשהי למקרקעין באמצעות מסמכים רלוונטיים, דבר הפוסל אותם מלהחזיק מעמד בעניין זה. הראיות הראו כי ההזמנה נמסרה כראוי למבקש, מה שסותר את טענתם לאי קבלתו. בית המשפט מצא כי ההליך המנהלי להוצאת צו ההריסה נוהל כהלכה, לרבות ההבחנה כי העבודות לא הושלמו מעבר ללוחות הזמנים הקבועים בחוק. טענת המבקש כי מדובר באוטובוס נייד ללא דרישת היתר נדחתה, שכן הוא שימש למגורים ולכן נדרש היתר בניה. טענות לאכיפה בררנית נדחו מחוסר ראיות ורלוונטיות לאופי המנהלי של ההליך. בעקבות זאת נדחתה בקשת הביטול, והחלטה קודמת לעכב את ההריסה בוטלה. המבקש חויב לשלם 6,000 ₪ הוצאות המשיבים.